צריך להבחין בין הדחיפויות בניתוח קיסרי, בגדול ניתן לחלק אותן לשלושה סוגים:
ניתוח קיסרי אלקטיבי – ניתוח שנקבע מראש ומגיעות אליו שלא בתוך תהליך של לידה.

ניתוח קיסרי דחוף – ניתוח שמגיעות אליו בתוך תהליך של לידה אך ללא דחיפות רפואית, למשל כשמיועדת לניתוח אלקטיבי אך יש ירידת מים ללא צירים.

ניתוח קיסרי חירום – ניתוח שמגיעות אליו בדרך כלל בגלל צורך רפואי כגון מצוקת אם/עובר ויתכן גם שבתוך תהליך של לידה.

בניתוח חירום בדרך כלל יהיה קשה מאוד שלא להפרד, לפחות במהלך הניתוח. יהיה צורך במהירות ויתכן שגם בהרדמה מלאה ונוכחות רופא ילדים וטיפול לתינוק. אולם יתכן שבמידה והניתוח עבר בשלום וכולם בריאים, תתאפשר התאוששות משותפת לאחר הניתוח.

לעומת זאת בניתוח דחוף, היכולת לא להפרד תלויה למעשה בשני גורמים –
1. מידת הדחיפות:
מידת הדחיפות של הניתוח תשפיע על היכולת לא להיפרד. לדוגמא יכול להיות מקרה של מישהי שמגיעה לבית החולים מיד עם ירידת מים או עדיין לא בלידה, והיא נכנסה לחדר ניתוח כשהתינוק לא ירד כלל בתעלה ואז זה דומה לניתוח אלקטיבי, ולעומתה יכול להיות מקרה של מישהי שהגיעה לבית החולים בשלב מתקדם בלידה, התינוק כבר היה מבוסס בתעלה והניתוח היה חירום. 

2. זמינות של צוות:
כמעט בכל בתי החולים שבהם מבוצע ניתוח קיסרי באפס הפרדה, זוהי אפשרות שקיימת (בשל היצע וביקוש וצורך בהיערכות מבחינת צוות), רק בימים מסוימים במשמרות בוקר. כך שאם תגיעי לשם במצב של ניתוח חירום בימים אחרים או משמרות אחרות, לרוב לא יצליחו לעזור לך להישאר באפס הפרדה, מתוך מחסור בצוות ייעודי להשגחה יותר צמודה עלייך ועל תינוקך. 

תוכלי לבדוק כאן באילו בתי חולים זה מתאפשר.

בכל מקרה אנו ממליצות שתגיעי עם רשימת הבקשות בתיק הלידה שלך, כיום כ- 20% מהלידות מתפתחות לניתוח חירום ותמיד כדאי לדעת מה אפשר לבקש.