התינוקיה

הרגע לו חיכית, ייחלת, התכוננת והתרגשת ממנו כל כך, קרב מאוד או שכבר הגיע- התינוק שלך נולד! עד לפני מספר רגעים הוא היה מוגן בתוך הרחם, ועכשיו הגיח לעולם הגדול.

הסטנדרט בבתי החולים בישראל הוא שכמה זמן לאחר הלידה תינוקך יעבור לתינוקיה בלעדיך. למה? אנחנו לא באמת יודעות.

אנחנו יודעות שיש אפשרות שזה לא יטיב איתך, יש הרבה מחקרים ועדויות שמראים שההפרדה הזו לא משפרת את המנוחה, את ההחלמה ואת ההרגשה של האמהות. היא גם עלולה להשפיע על ההנקה והרגשת הביטחון שלך כאמא. ממש כך.

ואנחנו יודעות שהשהות בתינוקיה לא תועיל לתינוקך, מחקרים ועדויות מראים שעלולות להיות השפעות לא טובות על המדדים ויכולת ההנקה של התינוקות שנשארים ללא מבוגר צמוד אליהם עם אחות אחת על יותר מעשרה תינוקות.

אנחנו גם יודעות שזה לא טוב למערכת, כי רוב בתי החולים במערב עברו לעבוד בשיטת אפס הפרדה בעיקר משיקולי בריאות הציבור שמשליכה על הכלכלה. בישראל המערכת נמצאת עדיין בתהליך של שינוי.

יש לך אפשרות להשפיע ולהביא לשינוי, להפעיל לחץ גם מצידך על משרד הבריאות ובתי החולים לשפר את המצב בתינוקיות ע”י הוספת כח אדם. קראי על כך בהמשך, בנתיים, עד שהמערכת לא תשתנה, זה התפקיד שלנו ללמוד ולהבין הכל. בשבילנו ובשביל התינוקות שלנו.

קיסרי ואפס הפרדה

מחקרים

הזכויות שלכם

גורמים להפרדה

התינוקיה

מיתוסים

ריכזנו כאן משפטים שונים אותם תוכלו לשמוע בחלק מבתי החולים בארץ לאחר הלידה.
פירוט על הבדיקות והטיפולים השונים שמוזכרים כאן, מומלץ לקרוא בהרחבה בפרק על שרשרת החיול בתינוקיה.

  1. ויטמין K צריך לתת תוך שעתיים מרגע הלידה אחרת זה לא יעיל
    לא נכון. ע”פ ה-AAP ניתן לתת את הויטמין עד 6 שעות מהלידה. הסכנה לדימום פנימי בשעות שלאחר הלידה רלוונטית רק כאשר האם נטלה במהלך ההיריון תרופות שמונעות ספיגה של הויטמין, והן יכולות לקחת תוסף של ויטמין K בהריון. בישראל הרצון לתת את הויטמין תוך שעתיים מהלידה גורם פעמים רבות להפרדה, במקרה שהאימא עוד לא מוכנה לעזוב את חדר הלידה מבחינה רפואית. בפועל, אפשר להמתין עוד ולהגיע בהמשך יחד, ויש גם בתי חולים שבהם אחות תינוקיה מגיעה לחדר הלידה ויכולה לתת שם את הויטמין או שהמיילדת נותנת אותנו, ניתן לעשות זאת בזמן שהתינוק על אמא ויונק, אין צורך להפריד לצורך כך.

  2. חייבים לבדוק לכל התינוקות בדיקת דם לסוכר בבדיקות הקבלה של התינוקות
    בטח שלא, ברוב בתי החולים לא עושים את זה, אלא אם כן התינוק נמצא בסיכון להיפוגלקמיה: התינוק גדול מ4.5 קילו או קטן מ 2.5, משקל הלידה שלו לא מתאים לשבוע הלידה או שהאמא סכרתית.

  3. לתינוקות עם סיכון להיפוגליקמיה חייבים לבדוק את רמת הסוכר אחרי שעה מהלידה, ולכן חייבים להפריד אותם מאימם
    עצוב כמה שזה לא נכון! נהפוכו – ארגוני הבריאות הבכירים בעולם מסכימים שלא בודקים לפני שהתינוק יונק את ההנקה הראשונה שלו ומגע עור לעור. כל הדגש בטיפול בתינוקות עם סיכון לירידת סוכר הוא בלדאוג שהם יינקו נכון ובתדירות גבוהה, ושלא ייפרדו מהאמא שלהם, המקור לחום ולקלוריות שהן הדרך היעילה ביותר להמנע מהיפו, כדי שלא יפספסו הזדמנויות לאכול.
    הזמן של הבדיקה הראשונה משתנה בין המדינות בעולם, ובין הסיבה לסיכון להיפו (סכרת מאוזנת תרופתית או תזונתית, משקל או שבוע לידה), הטווח הוא בין חצי שעה לאחר סיום ההנקה הראשונה או שעתיים לאחר הלידה, ויש מדינות שבודקות גם לאחר מכן.

  4. אלה הוראות של משרד הבריאות
    במשפט הזה משתמשים בבתי חולים שוב ושוב כדי לשכנע הורים לעשות את מה שהם רוצים. אז זה לא נכון, ברוב המקרים אתם מתבקשים לעשות דברים שהם נהלים של בית החולים עצמו, לא של משרד הבריאות, ובבית חולים אחר, מרחק 20 דקות נסיעה הנהלים הם אחרים.
    לפי מה נקבעים הנהלים בבתי החולים? לרוב זה תלוי במנהל המחלקה, אילו אסונות הוא ראה בחייו ואילו נהלים הוא הנהיל מתוך המקרים האלו. כל בית חולים מתנהל אחרת במקרים שונים. לכל בית חולים יש את הדברים שקריטיים לו, שבבתי חולים אחרים לא עושים אותם בכלל. רמת הגמישות מול הנהלים האלה תלויה לגמרי ברופא/אחות שפגשתם בהם ברגע זה, ובעומס שקיים באותו היום.
    תוכלו לדעת מה הנהלים בבתי החולים השונים בעזרת בטבלאות ההשוואה שלנו, הן חלק מהמדריך המלא שלנו.

  5. אם נדרש טיפול באור, הוא מבוצע רק בתינוקייה
    לא נכון, בהרבה בתי חולים היום ניתן להוציא את עריסת האור ומנורות אור נוספות אם הן נדרשות לחדר האם, ואף לכוון את מנורת האור ישר לאמא או לשלב את הטיפול עם סדין אור, כדי שיהיה ניתן להמשיך את הטיפול גם תוך כדי שהתינוק עליך. אפילו אם כבר שוחררת הבייתה ואז עלתה הצהבת, תוכלי לקבל חדר אורחים בבית החולים, ולבקש שהעריסה תהיה שם. המידע על הנהלים השונים בנושא כאן.
  1. חייבים לחמם את התינוק במיטת חימום, אחרת הוא יתקרר
    לא נכון. מגע עור לעור של התינוק בגוף של אמא שלו כשהוא עדיין עירום עם טיטול וכובע זו הדרך הכי טובה ומהירה לשמור על חום הגוף שלו ולאזן אותו. יש לשים את התינוק על האמא עור לעור למשך שעה לפחות. זהו הנוהל בהרבה בתי חולים בישראל ובעולם. חשוב לחמם את התינוק ואת האמא ביחד – לכסות אותם בשמיכה, ואם החדר קר, בשעות שלאחר הלידה, עדיף שהשמיכה והכובע יהיו מחוממים.

  2. חייבים לקלח את כל התינוקות אחרת הם יחלו בזיהומים
    לא נכון. המקלחת גורמת לגוף התינוק להתקרר ולתינוק להיות במתח, תגובה שעלולה להוריד את רמות הסוכר שלו. ההנחייה הבינלאומית היא לדחות את רחצת התינוק לפחות ביממה, וכשרוחצים לא לקלח אלא לעשות אמבטיה, למניעת תגובה זו ויש לכך יתרונות רבים עבור התינוק.  ובכלל בדקו ומצאו שמים לא משנים את כמות החיידקים על גוף התינוק. בהרבה בתי חולים בעולם ממליצים שהאמבטיה הראשונה תתבצע רק שבוע לאחר הלידה.

  3. בדיקת רופא צריך לעשות באופן מידי
    לא נכון. במידה והתינוק בריא לרוב הוא מחכה בתינוקייה לבדיקת הרופא בגרילר, לפעמים לוקח שעות עד שהרופא מגיע. בארץ יש בתי חולים בהם הבדיקה יכולה להתבצע ע”פ נוהל עד 12 שעות ממועד הלידה. הנחיות משרד הבריאות לנשים שילדו בבית הם להגיע לבדיקת רופא ילדים עד 24 שעות לאחר הלידה. כך שאין צורך להפרד לצורך כך, אפשר להמתין עם התינוק בחדר האם עד שהרופא מתפנה, או עד לרופא במשמרת הבאה.

  4. בדיקת חום רקטאלית שנעשית בתינוקיות הכרחית לכל תינוק מכיוון שהיא יותר מדויקת, ומאפשרת לבדוק שאין חסימה בפי הטבעת.
    לא נכון. בהרבה בתי החולים בעולם לא בודקים ככה את חום התינוק! חום התינוק נבדק בבית השחי או במקומות אחרים לא חודרניים בגוף, ונמצא כי זה יעיל באותה מידה כמו בדיקה רקטאלית. אם התינוק לא נותן צואה ביממה הראשונה בודקים אם יש חסימה כזו.

  5. אי אפשר לעשות בדיקת דם בעקב של התינוק (בדיקת PKU/צהבת וכו’) כשהתינוק על הידיים של אמא / יונק
    לא נכון. זוהי הדרך הכי טובה לעשות את בדיקות הדם, כך הדם זורם כלפי מטה ביתר קלות בגלל שהתינוק מאונך, ומגיע לעקב של התינוק, מגע עור לעור ושילוב של מציצה וחלב אם, בהנקה או בדרכים אחרות, לפי כל המחקרים הן שיטות יעילות ומומלצות להקלה על הכאב של התינוק.
    הסיבה שלמרות זאת השגרה ברוב בתי החולים היא מתן מי סוכר מבלי להציע להורים אפשרויות אחרות, היא שלצוות לא נוח להתכופף אל התינוק, ויש חוסר מיומנות בשיטות האלה.
    גילינו משיתופים של הורים אצלנו בקבוצה, שגם כאשר אחיות שלא מיומנות ביצעו את הבדיקה כך, התינוקות לא בכו והמשיכו לינוק. צריך למצוא את הדרך שתהיה נוחה גם לאחות ומוסכמת על כולם. ניתן גם לבקש להמתין אם אין דחיפות בבדיקה לאחות שכן מיומנת בכך.