שחרור מוקדם

בתי החולים מאשפזים את היולדת והילוד לפרק זמן מסוים לאחר הלידה בבית החולים בהשגחה רפואית. פרק הזמן הזה משתנה בין בתי החולים השונים, בתקופות שונות (בעומס, מלחמות או מגיפות משחררים יותר מוקדם), בלידה שעברת (בקיסרי בדרך כלל האשפוז ארוך יותר) ובנסיבות הרפואיות הספיציפיות שלך ושל הילוד. לרוב מדובר על 48 שעות בלידה וגינלית ו-72 שעות בלידה קיסרית.

יחד עם זאת, היות והחוק מכיר בזכותו של אדם לאוטונומיה ולקבל החלטות רפואיות לגביו (חוק יסוד: כבוד האדם חירותו התשנ”ב – 1992, חוק זכויות החולה תשנ”ו – 1996) ולגבי ילדיו (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב – 1962), יש אפשרות לסרב אשפוז או כמו שמקובל לקרוא לזה “שחרור מוקדם”.

ההחלטה על שחרור מוקדם כאמור היא תמיד שלך (אלא אם יש מצב רפואי מסכן חיים שאז בית החולים עשוי לערב רשויות משפטיות – מדובר בסיטואציה חריגה). עלייך לבקש זאת מהצוות והם ידעו כיצד לפעול, מה הבדיקות ההכרחיות לפני שחרור ועל איזה טפסים להחתים אותך.

לשחרור מוקדם יש שלושה אספקטים:

האספקט הבריאותי

כדאי לדעת שיש יולדות וילודים שעשויים להיזדקק לטיפול רפואי בשעות הראשונות שלאחר הלידה. נוסף לכך, יש טיפולים ומעקבים שמבוצעים בבית החולים ולהחלטה על שחרור מוקדם יכולה להיות השלכה על יכולת הביצוע שלהם. למשל:
בדיקת הסקר PKU היא בדיקה שצריכה להיערך לאחר חלוף מספר מינימלי של 36 שעות מהלידה. חשוב לבצע אותה כמה שיותר מהר לאחר מכן. כדאי ללמוד על הנושא כדי לקבל החלטה כיצד לנהוג, קראי כאן.

מעקב צהבת שמבוצע ביחד עם בדיקת ה-PKU וחשוב כדי לוודא שאין עלייה של הצהבת לתינוק.

סקר שמיעה שמבוצע ביום הראשון או השני (אם הבדיקה לא תקינה, היא תבוצע שוב פעם או פעמיים במהלך האשפוז), ניתן לבצע את הסקר עד חודש מהלידה.

את שלושת הבדיקות האלו ניתן להשלים בקהילה או לבקש מבית החולים לתאם מועד שתוכלו לשוב לאחר השחרור המוקדם ולבצע את הבדיקה בבית החולים בו ילדת, זוהי אפשרות עדיפה שכן לעיתים בבית החולים הצוות מיומן יותר בביצוע הבדיקות.
הנה מידע נוסף שקיבלנו מיולדות לגבי סקר הילודים בקהילה בדרום, בידקי איך זה עובד באזורך:
  • בשחרור צריך לקבל מהאחיות במחלקה את הטופס עצמו ללקיחת הסקר בשקית הצהובה.
  • אם זה שישי/ערב חג צריך לשנע לבד את המבחנות למעבדה, בימי חול הן ישלחו למעבדה ביחד עם יתר בדיקות הדם.

    שימי לב,
    יש לך אפשרות להזמין הבייתה מיילדת בתור “ביקור אחות לאחר לידה”, עם החזר מהקופה כחלק מסל הלידה (בכל קופה התנאים לכך שונים), בבדיקה זאת למיילדת יש אפשרות לקחת בדיקת סקר יילודים בנוסף לביקור המלא בו היא מבצעת בדיקת תפרים, דימום, הדרכה להנקה, בדיקה ושקילת התינוק והדרכה כוללת. חלק מהמיילדות לא יכולות לבצע מעקב צהבת, חלק כן, בדקי זאת לפני. כדי שלא תצטרכי לחזור לבית החולים רק בשביל בדיקת צהבת. שימי לב שאצל חלק מהמיילדות, אם המיילדת תהיה גם המלווה שלך בלידה עצמה, הביקור הנ”ל יכול להיות חלק מתהליך הליווי שלה.

    אם יש עלייה של הצהבת וייתכן שהתינוק יידרש לטיפול באור, כל עוד אין אפשרות בישראל לטיפול באור בבית, ייתכן, בתלות בהתנהלות בית החולים בו ילדת, שיהיה עדיף עבורך להשאר באשפוז.
    הסיבה היא שבחלק מבתי החולים, אין תנאי אשפוז סבירים ליולדת כאשר היא חוזרת עם תינוקה לאשפוז חוזר. המשמעות היא שאם תינוקך יידרש לטיפול באחר לאחר שהשתחררת, ייתכן שלא יהיה עבורך חדר, שלא תהיה לך אפשרות לליווי, שלא יהיו לך מקלחת ושירותים או ארוחות, כמו כן ייתכן שהטיפול באור בתינוק לא יוכל להתבצע בחדרך אלא רק בתינוקיה. זאת, כאשר אם היית עדיין מאושפזת, ייתכן שהטיפול היה מבוצע בחדרך ליד מיטתך עד לירידת הצהבת, דבר שעלול לקחת מעבר ליום/יומיים. מידע נוסף על התנהלות בתי החולים השונים בצהבת קראי כאן ועל התנהלות בתי החולים באשפוז חוזר כאן.

האספקט הבירוקרטי

עובדה ידועה שבתי החולים מקבלים סכום גדול על כל יולדת שיולדת אצלהם. יש טענה שכדי שבתי החולים יקבלו את התשלום הזה הם מחויבים במספר שעות אשפוז מינימלי (6, 12…) ולכן אישה שתבחר לא להישאר באשפוז ולהשלים את מכסת השעות הזו, תיאלץ לשלם את עלות האשפוז שלה בעצמה או לא תקבל את מענק הלידה מהביטוח הלאומי. הטענה הזו שגויה, אין חובת אשפוז של 12 שעות ליולדות בבית חולים. כאן יש פוסט עם צילומי מסך של מכתב ממשרד הבריאות בנושא.

האספקט האדמיניסטרטיבי

כדי להשתחרר מוקדם צריכים להתקיים לפני השחרור בדיקת רופא עבורך, בדיקת רופא עבור התינוק, מכתב שחרור מהמחלקה שלך ומכתב שחרור מהמחלקה של התינוקות. בדרך כלל שחרורים מבוצעים בבוקר. כדאי לקחת את הגורמים האלה בחשבון כאשר את רוצה שחרור מוקדם ולשקלל אותם, כי הם גם עשויים לארוך זמן ולעיתים ידרשו שהייה ארוכה שלך בתינוקיה. כדאי גם לדעת שיש בתי חולים שבהם אין שחרורים כלל בשבתות וחגים.
דיונים נוספים בקבוצה: דיון א’, דיון ב’, דיון ג’.