רוב הנהלים הבינלאומיים מנחים לבצע את בדיקת הסוכר הראשונה לפני ההנקה / האכלה השנייה, 2-4 שעות לאחר הלידה, בנהלים האמריקאיים מנחים לבדוק חצי שעה לאחר סיום ההנקה / האכלה הראשונה.

בישראל מועד הבדיקה משתנה בין בתי חולים, בחלקם הבדיקה תבוצע שעה לאחר הלידה ובחלקם שעתיים, לצערנו פעמים רבות מבלי להמתין לסיום ההנקה או לעור לעור.

הסיבה להנחיות הבינלאומיות היא שבשעתיים הראשונות הסוכר של התינוק נמוך באופן טבעי, הסוכר אמור להתאזן מעצמו, ולכן אין צורך בבדיקה בשלב כה מוקדם.

לא איתרנו נוהל בינלאומי לביצוע הבדיקה שעה לאחר הלידה ללא תלות בזמן ההנקה.

בכל הנהלים הבינלאומיים בדיקת הסוכר צריכה להתבצע ליד האמא.

מיקום ביצוע בדיקת הסוכר הראשונה אינו אחיד בין בתי החולים השונים בארץ. ייתכן שהיא תבוצע בחדר הלידה, בהתאוששות, בחדר היולדת במחלקה או בתינוקיה, לעיתים לא כנוהל אלא כתלות בעומס שהאחיות עובדות בו.

ברוב בתיה”ח היולדת לא יכולה לעזוב את חדר הלידה / התאוששות לפני שחלפו שעתיים מהלידה, כך שברוב המקרים בדיקה ראשונה בתינוקיה משמעותה הפרדה.

ילדתי בבית חולים במרכז הארץ. מכיוון שהיתה לי סכרת הריון ידעתי שתהיה בדיקת סוכר.

אחות אפס הפרדה הגיעה לחדר לידה ובין שאר הדברים ביקשה לבדוק לתינוקת שלי סוכר. ביקשתי שלא תעשה זאת כי לא עברו עדיין שעתיים מהלידה. היא ביטלה אותי ואמרה שאין קשר ולמרות הבקשה שלי ביצעה את הבדיקה שיצאה לא תקינה (31).

למעשה הבדיקה בוצעה ללא אישורי נגד רצוני.

כאן כמובן נגמרה אפס ההפרדה כשהיא הודיעה שהתינוקת צריכה לעבור לתינוקיה להמשך הבדיקות.

חייבת לציין שכנראה בגלל ההתרגשות מחוויית הלידה, האסרטיביות שלי לא הייתה בשיאה. למעשה, לא ברור לי איך אפשרתי לכל זה להתרחש אבל האחות הספציפית הזאת פשוט הצליחה לקבוע את העובדות במקומנו, למרות שבאנו מוכנים לחלוטין לנושא.

מכאן נכנסנו לפרוטוקול מעקב 48 שעות ובכל הבדיקות הבאות הערכים יצאו תקינים.
בבוקר, כ 20 שעות מהלידה פניתי לרופאת הילדים וביקשתי שיפסיקו את המעקב מכיוון שלקיחת הבדיקה הראשונית התבצעה פחות משעתיים מהלידה וזה לא תקין.
אחרי משא ומתן הרופאה אישרה שיבצעו בדיקה אחרונה אחרי 24 שעות ואם תהיה תקינה יפסיקו את המעקב. וכך היה, המעקב הופסק אחרי 24 שעות.

אח”כ גם ראיתי ושמעתי את הרופאה נוזפת באחראיות התינוקיה שאין לבצע את הבדיקה פחות משעתיים מרגע הלידה.

לציין שכל שאר האשפוז נעשה מאמץ מצד הצוות לכבד את כל הבקשות הנוגעות לאפס הפרדה ורק החוויה הראשונית הזאת על האחות בחדר הלידה, בזמן הכי פגיע מבחינתי כיולדת, הרסה את החוויה. 12/16, 

* בעקבות התלונה בקבוצה בית החולים תיקן את הבעיה שלא חזרה על עצמה מאז, אך זה קורה בבתי חולים אחרים.

ישנם בתי חולים שמבצעים בדיקת סוכר נוספת בגיל שעתיים, שלוש או ארבע שעות מהלידה.
בחלקם אחות תגיע אליך לחדר לבצע את הבדיקה כשהתינוק איתך או עליך, בחלקם יבקשו שתבואי לתינוקייה, בחלקם זה תלוי בעומס.

ייתכן שעוד לא תהיי ניידת.

במצב זה עלולה להיווצר הפרדה שעלולה להתארך אם הסוכר יהיה נמוך. חשוב לדעת שזו זכותך לדרוש שהבדיקה תתבצע בנוכחותך, גם אם אינך ניידת כדי להגיע לתינוקיה.

קיימת מחלוקת בין הנהלים הבינלאומיים לגבי הסף של סוכר נמוך לתינוק בשתי הבדיקות הראשונות שלאחר הלידה שמתחתיו נדרש טיפול בתינוק. לפי הנהלים השונים, ערכים נמוכים מוגדרים בטווח של 18-50 mg/dl בבדיקה הראשונה, ו25-50 בבדיקה השנייה. בערכים אלו הטיפול יבוצע ליד אימו.

קיימת מחלוקת גם לגבי ההחלטה מתי להעביר את התינוק לתינוקייה לחיבור לאינפוזיה של סוכר, בחלק מהנהלים החלטה כזו תתקבל רק בתוצאת סוכר נמוכה בבדיקה השנייה, ובאחרים הרף למעבר לתינוקייה משתנה בין – 36, 27, 25 או 18 בבדיקת הדם הראשונה.

גם רף המעבר לתינוקייה בתוצאת בדיקת סוכר שנייה נמוכה משתנה ונע בין 25-47.

רוב בתי החולים בישראל לא פועלים לפי ההגדרות האלו, ורף המעבר לתינוקייה עלול להיות 40 ואף 50 בבדיקה הראשונה.

להלן פרוטוקול הטיפול בנהלים הבינלאומיים כאשר בבדיקות הסוכר הראשונה והשנייה מתקבלת תוצאה נמוכה שאינה דורשת העברה לתינוקייה (ע”פ ההגדרות למעלה):

• מתן ג’ל גלוקוז פומי.
• הזנה נוספת (הנקה / חלב אם סחוט/ מתרומה / תמ”ל לפי רצון ויכולת האם).
• אם ההנקה לא יעילה ואין מספיק חלב אם, תיסוף של 5-7.5 מ”ל תמ”ל לאחר תוצאה נמוכה ראשונה, ותיסוף ב-10-15 מ”ל תמ”ל לאחר תוצאה נמוכה שנייה.
• ווידוא שהתינוק מחומם או המשך עור לעור כאשר התינוק מכוסה מעל.
• בדיקה חוזרת (בחלק מהנהלים לאחר חצי שעה, בחלק לאחר שעה).


ניתן לקרוא כאן את פירוט המחקרים והנהלים המלא בנושא.

בפועל בישראל, בחלק מבתי החולים מעבירים את התינוק לתינוקייה כאשר תוצאת הסוכר נמוכה, ולא מבצעים את הטיפול ליד האם לפי הפרוטוקול הבינלאומי. בנוסף, זמן ההפרדה גם משתנה בין בתי החולים, חלקם ינטרו את התינוק למשך כמה שעות גם אם הסוכר שלו כבר התייצב. כל הנתונים בטבלאות ההשוואה שלנו.

שתי יולדות, שתיהן רצו לעשות אפס הפרדה, באותו היום, בשני בתי חולים שונים:

האחת – בחרה להגיע לבית חולים אחד ורצתה לעשות שם אפס הפרדה.
היא ילדה תינוקת בריאה וחיונית במשקל 2490, ומכיוון שהתינוקת הייתה מתחת למשקל 2500 (כן, ב-10 גרם), במקום אפס הפרדה איפשרו לה חצי שעה בלבד בחדר הלידה וגם זה לאחר תחנונים, הלחיצו אותה לסיים את ההנקה המוצלחת בחדר הלידה, העבירו אותה לחדר התאוששות ואת התינוקת הכניסו לשעות השגחה בתינוקייה.
הוויכוחים והתחינות לא הועילו לשחרור מוקדם מהתינוקייה, הצוות בתינוקייה אף היה מאוד לא סימפטי לשהות ההורים עם התינוקת.
===

השנייה – בחרה להגיע לבית חולים שני ורצתה לעשות שם אפס הפרדה.
היא ילדה תינוקת בריאה במשקל 2200, התינוקת נשארה עליה במשך כשעתיים בעור לעור וינקה. בגלל שהיה עומס גדול מאוד, אחות תינוקייה לא יכלה לבוא לחדר הלידה לעשות את הבדיקות לתינוקת ולכן האם והתינוקת עברו ביחד לתינוקייה שם עשו לה את בדיקות הקבלה.
לאחר מכן המשיכו יחד לשהות משותפת רגועה ושלווה במחלקת יולדות. הן לא הופרדו לרגע.

למה?
ככה.