גורמים להפרדה

יש סיבות רבות להפרדת אם מתינוק לאחר הלידה, ופעמים רבות הן שרירותיות ולא כתוצאה מצורך רפואי, כך שמקרה מסוים בבית חולים אחד יביא להפרדה, ובבית חולים אחר אותו המקרה לא יביא לשום הפרדה.

חשוב לדעת שבכל הקשור לאפס הפרדה חל שיפור עצום בבתי החולים בשנים האחרונות ויש סיכוי גבוה שלא ינסו להפריד בינכם ובכל זאת, חשוב גם להתכונן למצבים האחרים. הרי אין לך יכולת לדעת מה יהיה מצב העומס בבית החולים, איך יהיה הצוות שיטפל בך או איך הלידה תתפתח ואיך תרגישי בסופה – אם למשל יהיה צורך בניתוח.

כדאי מאוד לבחור בבית החולים שיתאים למצב הרפואי שלך בהיריון ובלידה, למשל: תרופות שאת נוטלת, סכרת, ילדים קודמים שחלו בצהבת, אפידורל ועוד.

בעמוד זה מרוכזים המקרים הרפואיים והלא רפואיים שעלולים להביא להפרדה, תוכלי גם לצפות אונליין בהרצאה שלנו בנושא זה..

חשוב שתגיעי ללידה מוכנה ועם מודעות לכל האפשרויות והתרחישים. זה חשוב עבורך וחשוב מאוד גם לבני או בנות הזוג ולמלווים, כדי שלכולןם יהיו  בקנה כל הפתרונות והדרכים היצירתיות להמנע מהפרדה כמעט בכל תרחיש שהוא (למעט מצב חירום רפואי שלא מאפשר זאת).

קיסרי ואפס הפרדה

מחקרים

הזכויות שלכם

גורמים להפרדה

התינוקיה

אפס הפרדה אפשרי בחלק מבתי החולים כל עוד התינוק והאמא מרגישים טוב

מצב חירום רפואי

כשיהיה מצב חירום אמיתי, את תוכלי להרגיש זאת היטב מהתנהגות הצוות. במצב כזה יהיה כדאי לקחת צעד אחורה ולתת לצוות הרפואי לעשות את תפקידו. אל תפריעי ואל תעכבי אותם.

מה כן אפשר לעשות?

החוויה שתינוקך נלקח ממך מיד לאחר הלידה עקב מקרה חירום היא חוויה מאוד מטלטלת. כדי להקל עליכם את המצב הכנו כמה המלצות מעדויות של אמהות:.

  • הגיעו עם שני ניידים טעונים, כדי שתוכלי להישאר מעודכנת לאורך ההפרדה. וודאו שאחד נשאר אצלך.
  • שלחי מלווה צמוד שישגיח וידווח לך בזמן אמת על מצב תינוקך.
  • הזמיני מלווה נוסף/ת לתמוך בך, ולקשר ביניכם. כך המלווה הראשון לא ירגיש צורך לעזוב את תינוקך כדי לבדוק מה שלומך, כי הוא ידע שיש איתך מלווה אחר/ת.
  • תפקיד נוסף של המלווה הנוסף יהיה לאתר לך כסא גלגלים ברגע שתוכלי לעבור אליו, לעיתים משימה לא פשוטה.
  • הכיני את המלווה מראש, והזכירי ברגע האמת – שיעשה עור לעור עם תינוקך בזמן ההפרדה. גם ניטור ניתן לעשות בעור לעור.
  • תמיד זכרי כי עבור תינוקך עור לעור עם כל אדם בוגר יכול לעזור לו לשפר את מדדיו, כך שגם המלווה יוכל לסייע בכך. וכי גם לאחר שעות רבות של הפרדה, מגע של עור לעור איתך יחבר ביניכם חזרה ויחזיר לכם את הזמן האבוד לאחר הלידה.
  • זכרי והזכירי למלווה – ניתן להמתין עם שרשרת החיול עד שאת תוכלי להגיע לתינוקיה. היא לא דחופה.
  • תוכלי לסחוט חלב לתוך מזרק ולעביר אותו לתינוקך, במידה וההפרדה מתארכת.
  • שהמלווה יהיה עם היד על הדופק, ויוודא שברגע שתינוקך יהיה במצב שמאפשר זאת – הוא יוחזר אליך.

עדות - תשריינו מלווה נוסף

“רציתי ללדת לידה טבעית, בפועל הכל היה הפוך, אחרי 48 שעות ללא שינה עם צירים כואבים ורצופים בגלל הזירוז, בסוף היו צריכים לעשות ואקום, אחרי הלידה התחילו לי רעידות בכל הגוף ולחץ הדם שלי ירד וירד. אמא שלי, אבא שלי ובעלי היו מותשים בדיוק כמוני מהלידה הקשה והלכו הביתה לישון, ואני נשארתי לבד בלי שום יכולת לטפל בתינוק שלי”

עדות - יחס שונה של צוות ביחידת המעבר

“לידה שלישית. מה כבר יכול לקרות, אני מכירה את כל התהליך, קראתי הכל, ידעתי איך אני רוצה ואיפה ללדת. הכל השתבש.
התינוקת שלי התקשתה בנשימה ונדרשה להשגחה ביחידת המעבר.

מאותו הרגע למשך 5 ימים אני ובעלי עשינו משמרות.
בהתחלה הסכימו להאכיל אותה מבקבוק שאוב באינקובטור, אחכ כבר הוציאו אותה כשהיא עדיין מנוטרת ובסוף כבר נתנו לי להניק.
במהלך השבוע הזה היו ירידות ועליות שלה ושלי ובקשר ישיר לאחות שהייתה אחראית במשמרת.
ככול שהאחות הייתה יותר שמרנית ולא רצתה בלאגן היא העלתה את מדדי החמצן כדי שהמוניטור לא יצפצף לא הרשתה לגעת בה והרשתה רק להאכיל אותה בתוך האינקובטור.
כשהאחות הייתה יותר מיומנת היא הצליחה להוריד את מדדי החמצן, נתנה לי להניק ואף חיברה צינור חמצן כדי שאוכל לכוון לה לאף כאשר המדד יורד.” תל השומר, 10/20

עדות - הפרדה בגלל ואקום

“ילדתי בוואקום, נדרשה משיכה אחת, התינוקי ואני היינו במצב טוב ביחד עור לעור.
המיילדת הודיעה שמכיוון שילדנו בוואקום הנוהל שלהם הוא ניטור של התינוק מיידית בתינוקיה, התחננתי עם דמעות ושיתפתי אותה בהפרדה הקשה שהייתה לי בלידה הקודמת והיא הסכימה “לתת” לי עוד שעה, לאחר שעה וחצי הם לקחו אותו ממני לשעות רבות.

הייתי עדיין מורדמת ולא יכולתי לקום וללכת להיות איתו.
אולי אם הייתי מגיעה עם טבלת ההשוואה של “אפס הפרדה”, הייתי יכולה לדעת שברוב בתי החולים לא מפרידים במקרה של ואקום קל כמו שלי, כשאני והתינוק מרגישים טוב.”

מכתב מאמא

“קטנטונת שלי, היום את בת 4 חודשים. מאז שהגעת אלינו הביתה, אני אתך. כמעט כל רגע .. לקחתי חופש מהעבודה, כדי ליהנות ממך, לראות כל צעד חדש שלך. ברגעים הנדירים שאני לא אתך אבא אתך מחבק ואוהב. אני מגיבה במהירות לכל בכי קל שלך. ב״ה את כמעט ולא בוכה. את בטוחה בעולם ומאושרת.
אני מתחרטת קטנה שלי שלא ידעתי שאני יכולה להתעקש שלא יפרידו בינינו בכלל.
על שיכלתי להתעקש להיות אתך ברגעים הראשונים שלך בכוכב שלנו.

הפרידו בינינו מיד כי נאנחת – מה עשו אתך בהשגחה כל כך הרבה שעות? אנחנו לא יודעים – היום אני בטוחה שהיית נרגעת ומפסיקה להיאנח כל כך יותר מהר אם היית מונחת עליי במקום הטבעי שלך.

וכמה מוזר ורע הרגשתי שנייה אחרי מסע הלידה העוצמתי הזה – ריקה ואת לא איתי נותרתי צופה בתמונה שאבא צילם בסלולרי בדרך לתינוקיה להשגחה – ממתינה לשעה שאמרו שאפשר לשחרר אותך ולהיות אתך. ההמתנה הכי הזויה בחיי. חבל שלא ידעתי את כל הזכויות שלי לפני – אבל עכשיו אני יודעת ואין שום סיכוי שהילד/ה הבאים שלי לא יהיו אתנו בכל רגע החל מנשימתם הראשונה!”

למה מנטרים תינוקות בתינוקיה? - דיעת המערכת (לא המלצה לפעולה)

אין כיום אף בית חולים שמנטרים בו תינוקות בחדר האם.
אנחנו תוהות בכנות למה. הרי במחלקות ילדים, התינוקות מנוטרים ליד אמם במחלקה, והצוות הרפואי והסיעודי בודק אותם בחדרם אחת לכמה זמן.

למה זה לא יכול להיות כך גם במחלקת יולדות? הרי המחקרים מראים שמגע עור לעור והנקה לפי דרישה משפרים את המדדים של תינוקות. ברגע שהתינוק מנוטר למשך שעות בתינוקיה, לאימו יש פחות הזדמנויות לספק לו את התנאים האלה. האם נמצאת במתח ולא מצליחה לנוח, וזה עלול להשפיע על כמויות החלב שלה.

לעיתים מפרידים תינוק מאמו עוד בחדר הלידה, לפני שהספיקו לעשות את הבונדינג החשוב, את ההנקה הראשונה ואת שעת הזהב של העור לעור. למה לא ניתן לנטר את התינוק ליד אמו בחדר הלידה?

ידוע לנו מעדויות רבות שלא תמיד בודקים בתדירות גבוהה תינוק שמחובר למכשיר הניטור בתינוקיה. אם התינוק הרגיש ממש לא טוב הוא כן נבדק בתדירות גבוהה וצריך להישאר בתינוקיה, כמו במיון, גם כדי שיהיה קרוב לאחות במקרה ושוב לא ירגיש טוב. אבל תינוק שמנוטר רק ליתר ביטחון, לעיתים חלפו שעתיים ויותר מבלי שבדקו אותו, וסמכו על המכשיר שיצפצף אם תהיה בעיה.

אנחנו מאמינות ששווה לעשות כאן שינוי גישה, ולנטר תינוקות בתנאים מסוימים בחדר אמם, או להתחיל את הניטור שלהם לידה בחדר הלידה, תוך מתן הנחיות מפורטות לאם למה לשים לב ועל הכדאיות של עור לעור. כך לדעתנו מדדי התינוקות ישתפרו יותר מהר.

אנחנו מזכירות שבתוך שנה מהרגע שהתחלנו להציף את השאלה – למה טיפול באור לא יכול להתרחש בחדר האם במקום בתינוקיה? – רוב בתי החולים במרכז אפשרו טיפול באור בחדר האם, למרות שלרופאים זה היה נשמע לא בטיחותי בהתחלה.

בעיה רפואית 

בהנחה שכולם בריאים ומרגישים טוב, אין סיבה להפרד. זה המסר העיקרי של כל הפעילות שלנו בתנועת אפס הפרדה.

במצבים שאת או תינוקך תזדקקו לטיפול רפואי או השגחה רפואית דחופים  תינוקך יצטרך לעבור לתינוקיה לפני שאת תוכלי להצטרף, ותהיה חצי הפרדה.
יש גם מקרים גבוליים ואפורים של מדדים גבוליים אצלך או אצל תינוקך שעלולים להעיד על בעיה רפואית, וכאן יש הבדל בהתנהלות בתי החולים בנושא.
לפעמים יש הבדל בהתנהלות של הרופאים/ות והאחיות באותו בית חולים.

במצבים האלה רופא/ת ילדים מגיע/ה לחדר הלידה, ההחלטה אם להפריד היא שלו/ה, לעיתים אין נהלים מוגדרים או פרוטוקול מסודר להחלטות האלה והן מתבססות על הנסיון והגישה האישית של הרופא/ה או המיילדת. לעיתים לוקחים דם מחבל הטבור ובודקים בדיקת גזים.

הבדלים בין בתי החולים:
כמו ביתר הגורמים להפרדה, גם כאן, ההחלטה האם מדובר במצב הדורש ניטור משתנה בין בתי החולים, יש כאלה שמנטרים בגלל גורמי סיכון, כגון משקל תינוק נמוך, ויש כאלה שמנטרים רק אם המדדים של התינוק בעל המשקל הנמוך לא תקינים.

גם אופן הטיפול והאם תגרם הפרדה בעקבות כך משתנה בין בתי החולים. למשל, יש כאלה שיעדיפו בחלק מהמקרים להחזיר את תינוקך אליך לעוד זמן עור לעור והנקה לפני שיבדקו את מדדיו שוב, או שיאפשרו אפס הפרדה גם במצב שבו את נזקקת לטיפול רפואי.
גם זמן ההשגחה משתנה בין בתי החולים ולפי החלטת הרופא/ה, תיתכן השגחה של מס’ שעות ותיתכן השגחה של יממה ואף יותר.

חשוב ללמוד על ההתנהלות של בתי החולים כדי להתכונן לכל אחד מהמצבים האלה וכך למנוע הפרדות מיותרות. ההמלצה שלנו היא תמיד לשאול את הצוות הרפואי מה הצורך, ואיך ניתן לתת לו מענה מבלי להפריד. כדאי ומומלץ במקרה זה להיעזר בטבלאות ההשוואה שלנו מתוך המדריך שלנו שיספקו מידע כיצד נוהגים באותו מצב בבתי חולים אחרים ויתן לך כלים לקבל החלטה.

מה תוכלי לעשות

במצב חירום יש להניח לצוות לטפל בתינוק או בך, בריאותכם חשובה מהכל!!!
במצב שאינו מצב חירום, אם הצוות יסביר שנדרשת הפרדה, תוכלי לנסות לעשות את הדברים הבאים:

  1. לשאול את הצוות הרפואי אם יש זמן לנסות עוד עור לעור והנקה/האכלה, אולי זה ישפר את המדדים.
  2. במידה והבעיה היא בעיה נשימתית של התינוק, לבדוק את האפשרות לחבר את התינוק למד סטורציה עוד בחדר הלידה בכדי לאמת את הבעיה, ישנם חדרי לידה שבהם יש מד סטורציה בתוך החדר.
  3. לבדוק מה עושים במצב זה בבתי חולים אחרים בעזרת טבלאות ההשוואה שלנו.
  4. לשאול את הצוות אילו בדיקות וטיפולים יעבור תינוקך בזמן שיהיה בתינוקיה, והאם ניתן לעשות את הדברים האלה לידך.
  5. פעמים רבות הרופאים בחדר הלידה הם סטאג’רים, יש לך זכות חוקית לבקש דיעה נוספת מרופא מומחה.
  6. לבדוק את האפשרות שאת תגיעי עם תינוקך לתינוקיה, ולנסות להבין למה זה לא אפשרי, ומה ניתן לעשות, כסא גלגלים הוא לרוב פתרון אפשרי.
  7. במידה ותינוקך עבר לתינוקיה בלעדייך, תוכלי לוודא כי לתינוקך יש מלווה צמוד/ה אליו, ודאגי למלווה נוסף/ת גם עבורך, לסיוע להגעה לשם ברגע שתוכלי לעשות זאת, ולהעברת חלב אם סחוט לתינוקך במידה ויהיה צורך.
  8. אל תשכחו להגיע עם טלפונים טעונים, כדי שתוכלו להישאר בקשר במקרה כזה.
  9. במידה ואת היא זו שצריכה לעבור הליך רפואי, דעי כי ישנם בתי חולים בהם המלווה ממתין עם התינוק בעור לעור בחדר הלידה לחזרתך מהטיפול.
  10. במידה ונדרש ניטור נשימה/לב או חום לתינוקך, שימי לב כי ישנם בתי חולים שאם זה אפשרי ממליצים לשים את תינוק על המלווה בעור לעור כשהצינורות עוד מחוברים.
  11. בקשי מהצוות לבדוק את תינוקך מדי פעם ולבדוק אם כבר ניתן לשחררו מהניטור.

מצבים רפואים אצל התינוק

שאיפת מים מקוניאלים: אם הנשימה של התינוק תקינה, יש רופאים/ות שיבצעו ניקוי דרכי נשימה (אם נדרש) בחדר הלידה ליד האם, וישאירו את התינוק באפס הפרדה. יש כאלה שהתינוק יעבור להשגחה. 

לידת ואקום: ברוב בתי החולים אם הואקום לא היה קשה, התינוק נולד לאחר משיכה או שתיים, הוא נושם בצורה תקינה, מדדיו תקינים ואין שטף דם חמור בראשו (המטומה), לא תהיה הפרדה. ישנם בתי חולים ורופאים/ות שבכל לידת ואקום יעבירו את התינוק להשגחה. 

חום גבוה לתינוק: חום גבוה לתינוק יכול להעיד על התפתחות של זיהום אצל התינוק אך קיימים גם מצבים שהתינוק פשוט חומם יותר מידי. ישנם בתי חולים שבמקרה כזה מסירים מהתינוק את הכיסוי, או אפילו מרחיקים אותו מעט מאמא ומודדים את החום שוב אחרי מס’ דקות. יש כאלה שמיד מעבירים אותו לתינוקיה לביצוע פרוטוקול אבחון זיהום (שכולל ספירת דם, השגחה ארוכה ובדיקות נוספות). לפעמים ההחלטה האם לפעול כך או כך מושפעת מגורמים נוספים כגון GBS חיובי או ירידת מים ארוכה.

חום נמוך לתינוק: המצב הזה נקרא היפותרמיה, חלק מהאחיות יחזירו את התינוק לאמא להמשך עור לעור ויבדקו את התינוק שוב לאחר חצי שעה. חלק מהן יעבירו את התינוק לחימום בתינוקיה בחצי הפרדה. במחלקות אפס הפרדה מסוימות כלל אין מיטות חימום וגם בטמפ’ נמוכה מאוד התינוק מתחמם רק בעור לעור. במחלקות רגילות לרוב יש יותר נטייה לחימום במיטת חימום בחום נמוך יחסית ובוודאי שבחום מתחת ל-36 מעלות, בחלק מהמקומות מאפשרים להביא את מיטת החימום לחדר האם.

צהבת מוקדמת חמורה: אין הרבה עדויות על המצב הזה, לא נתקלנו בעדות שבה התינוק לא הועבר באופן מיידי לטיפול באור בתינוקיה. בהרבה בתי חולים אף לא מאפשרים להוציא את התינוק מהמיטה לצורך הנקה במצבים כאלה ומבקשים להאכיל כשהתינוק בתוך המיטה. לפחות עד שרמת הצהבת יורדת מעט.

סוכר נמוך לתינוק (היפוקליקמיה): בחלק מבתי החולים סוכר התינוק נמדד שעה לאחר הלידה, בחלק חצי שעה לאחר סיום ההנקה הראשונה, ובחלק שעתיים ויותר לאחר הלידה. ההגדרות לסוכר שמוגדר כהיפו גם שונות בפער משמעותי בין בתי החולים, בחלק מבתי החולים כאשר יש הגדרה של היפו מאפשרים לאם לעשות עוד עור לעור ולהניק שוב, ומודדים שוב את הסוכר. בחלק מפרידים למעקב סוכר והאכלה בתינוקיה.

תינוק ש”נאנח”/מתנשם/מחרחר: יש צוות שיאפשר מס’ דקות עור לעור והנקה כדי לתת לנשימה של התינוק להסתדר, מיילדות שפועלות כך אומרות שברוב המקרים ההתנהלות הזו מונעת הפרדה, יש צוות בבמצב כזה יעבירו את התינוק להשגחה.

שבוע לידה ומשקל לידה נמוכים או גבוהים / משקל לידה נמוך או גבוה ביחס לשבוע הלידה (LGA, SGA): גם בהחלטה האם תהיה או לא הפרדה ולמשך כמה זמן בהתאם לנתונים האלה, כל בית חולים מתנהל אחרת.

ניטור חמצן לתינוק בחדר האם:
בספטמבר 2020 שמענו בפעם הראשונה את העדות הבאה: “מס’ שעות לאחר הלידה, בגלל חרחורים רצו לנטר חמצן לכמה שעות לתינוק שלי, אז הביאו מכשיר לחדר וביקשו שאעקוב ואם זה יורד מתחת ל90 אקרא להן”. מכיוון שניטור חמצן הוא אחת הסיבות השכיחות להפרדת אם תינוק, התרגשנו לשמוע על האפשרות לבצע ניטור חמצן בחדר האם, בדקנו עם בית החולים ומתברר שמדובר במקרה חד פעמי ע”פ החלטת אחות במקום ולא פרקטיקה רווחת.
סיום ניטור התינוק:
  • בחלק מבתי החולים אין פרוטוקול ניטור מוגדר, התינוק ימצא בתינוקיה מחובר למכשירי ניטור רק כל עוד יש בכך צורך, וברגע שהוא ירגיש טוב, הוא ישוחרר לחדר אימו.
  • ישנם בתי חולים בהם הוא ינוטר במשך 3-4 ולפעמים יותר שעות ללא שחרור, ויש אף כאלה שסופרים את השעות האלה רק מרגע שהתינוק מרגיש טוב.
  • ישנם בתי חולים שיתנו את שחרורו בבדיקת רופא (לרוב המתנה ארוכה).
  • לעיתים התינוק ירגיש טוב כבר לאחר זמן קצר, וישנם בתי חולים שלא מחזירים תינוקות לחדר הלידה, כך שתהיה הפרדה עד שהאם תגיע למחלקה.
  • ישנם בתי חולים בהם הנהלים לא מאפשרים להורים לשהות ליד תינוקם בזמן הניטור, בניגוד לזכויות של התינוק.
מצבים אלו עלולים לגרום להפרדה, במידה ואת לא תוכלי להגיע לתינוקיה לאחר הלידה, או לא תמצאי כסא גלגלים לדוגמא. כדאי ללמוד גם על כך מראש טבלאות ההשוואה שלנו.

מצבים רפואים אצלך

דימום מוגבר לאחר הלידה: המיילדת והרופא/ה יחליטו האם מדובר על מצב מסכן חיים שדורש רוויזיו מיידי והפרדה מהתינוק, או שניתן לטפל בך בזמן שתינוקך איתך. עור לעור והנקה בחדר הלידה מפחיתים את הסיכון לדימום מוגבר לאחר הלידה, ולכן לא מומלץ להפסיק את העור לעור לצורך לידת השלייה או התפירה של התינוק.

הוצאת השלייה או שאריות שלייה (רוויזיו): גם במצב הזה ההתנהלות משתנה לפי שיקולים רפואיים שונים. ראי פירוט בהמשך.

טיפול במגנזיום בשל רעלת הריון: במקרה של רעלת הריון היולדת מטופלת במשך יממה במגנזיום לוריד. התרופה הזו גורמת ליולדת להיות עייפה וחלשה. במצב כזה נדרש מלווה צמוד כדי שהתינוק יוכל להישאר עם האמא. ישנם בתי חולים שמשאירים את היולדת בחדר הלידה או בחדר התאוששות למשך כל היממה הזו, ולא מאפשרים שהות רציפה של התינוק שם כיוון שאין עליו השגחה של אחות. ישנם בתי חולים שרוצים להשגיח על התינוק בתינוקיה מהחשש שהוא יגיב למגנזיום שעבר אליו בזמן שהיה ברחם. בתי חולים אחרים מעבירים את האמא והתינוק למחלקת יולדות ומאפשרים להם שהות משותפת כל עוד יש מלווה צמוד לאם עד שהיא מסוגלת להיות עצמאית.

איך לא נפרדים במקרה של רוויזיו ידני:
לעיתים לאחר הלידה, בעקבות דימום מוגבר או הנראות של השילייה, הצוות ממליץ על רוויזיו ידני. ניקוי שאריות שילייה מהרחם באופן ידני (הרופא מכניס יד לרחם). וזאת כדי להמנע מניקוי שאריות שילייה באופן כירורגי. הפעולה היא פעולה חודרנית לאם, ומאוד כואבת. נשים רבות שבחרו לעשות את ההליך ללא שיכוך כאבים בכדי להמנע מהפרדה בעקבות הרדמה כללית תיארו את הפעולה כיותר כואבת מהלידה. לכן, במידה והאם לא לקחה אפידורל בלידה, מקובל להרדים את האם לפני שעושים את ההליך.

במקרה של דימום מוגבר, הרבה פעמים נדרש טיפול דחוף לאם.
במידה והאם ילדה עם אפידורל, והיא כבר מורדמת, יבצעו את ההליך בחדר הלידה, לעיתים יוסיפו מנת אפידורל או הרדמה מקומית (היו נשים שהעידו שהרגישו את הכאב למרות ההרדמות).
ישנם בתי חולים שמאפשרים בזמן ההליך שהמלווה יישאר בקרבת האם עם התינוק ולא תדרש הפרדה.

במידה והאם ילדה ללא אפידורל, לרוב יעבירו אותה לחדר ניתוח להרדמה כללית שכן זו הדרך המהירה והבטוחה ביותר להתחיל ברוויזיו וייתכן שנדרש טיפול חירום.
לאחר ההליך האם מועברת לחדר התאוששות מניתוחים למשך שעתיים. האפשרות לשהות עם התינוק בחדר ההתאוששות קיימת רק במעט בתי חולים.

במקרה שההחלטה על הצורך ברוויזיו ידני מבוצעת בעקבות נראות של השילייה ואין מצב חירום דחוף, ניתן לבקש להביא לחדר הלידה מכשיר אולטרסאונד, בכדי לבצע סקירה לאתר שאריות שילייה, לוודא שבאמת קיים צורך ברוויזיו. כמו כן ניתן לבקש שרופא/ה מומחה/ית יגיעו לחדר הלידה בכדי להתייעץ איתו/ה. יש לקחת בחשבון שככל שעובר זמן מהלידה, הרחם מתכווץ וזה מקשה על הוצאת שאריות השיליה באופן ידני.

במידה והוחלט על הצורך ברוויזיו ידני, והמצב אינו חירום, ישנן שתי חלופות להרדמה כללית והפרדה. בחלופות האלה אין צורך בהתאוששות של שעתיים לאחר ההרדמה, כך תינוקך יוכל להשאר קרוב אליך בזמן ההליך ולאחר סיומו להיות מוחזר אליך מיד ולכן נמנעת ההפרדה, אך שימי לב שהחלופות האלו לא השפיעו על כל הנשים באותו אופן, ויש נשים שהעידו שעבורן הן לא הועילו נגד הכאב של ההליך.
החלופה הראשונה היא לבקש הרדמה בעזרת אפידורל שיכולה להתבצע בחדר הלידה או בחדר ניתוח, מדובר על אותו אפידורל שניתן בלידה עצמה. יש לקחת בחשבון שיש זמן המתנה של כ-15-20 דקות עד שהאפידורל משפיע, וכמו שרשמנו קודם, ככל שממתינים, הרחם מתכווץ.
החלופה השנייה, היא לבקש טשטוש שיכול להתבצע בחדר הלידה או בחדר ניתוח, הטשטוש לעיתים אינו מספיק, ניתן לנסות אותו, ואם זה לא משפיע, לעבור לחדר הניתוח להרדמה הכללית.

יש עדות לכך שיולדת עברה רוויזיו בחדר ניתוח, ולמרות זאת ארגנו לה חדר נפרד להתאוששות, וכך לא הופרדה מהתינוק שלה, פרט לדקות של הרוויזיו.

החלופות האלה אינן שגרתיות, כך שייתכן שהצוות יופתע מבקשה כזו, אך הן אפשריות ליישום.
עדות של אב שהתעקש על אולטרסאונד ודעה נוספת:

“לאחר 4 שעות הגיע רגע הלידה ונילאי ראובני הגיח לעולם. ניגוב קל, השכבה על האם למספר דקות, אבא גאה שחותך את חבל הטבור. הוצאת השילייה הייתה מורכבת. לאחר שהיא יצאה נוצר חשש שהיא לא יצאה במלואה. רופאה שנכנסה קבעה שיש לבצע פרוצדורה בהרדמה מלאה (כי דר לא נטלה אפידורל). עקב חשש להימצאות שרידי שלייה ברחם…

ביקשתי מהמיילדת הסבר יותר מפורט מדוע יש צורך בפרוצדורה הזו. לאחר שהבנתי שהם רוצים לחפש שרידי שלייה ברחם, דרשתי שיכניסו לחדר מכשיר אולטראסאונד ויחפשו קודם כל בצורה זו. ביקשתי בנימוס והסברתי שאם נראה שרידים אינני חפץ להקשות על הרופאים אך אם אינם רואים שרידי שלייה והשלייה שהוצאה נראית די שלמה ניתן לדבר על כך…
המכשיר הגיע ובתמונה לא נמצאו שרידים. לאחר ששלושה רופאים בוחנים את התמונות ואת השלייה הוחלט לזמן רופאה בכירה שקבעה שאין צורך בפרוצדורה המורכבת ומספיק שדר תהיה במעקב. (נכון להיום שבוע לאחר הלידה אין שרידי שלייה ברחם).

לחשוב שכמעט הרדימו את הלביאה שלי בגלל “אולי יש…” וישר להחליט על הפרוצדורה שמפרידה בין האם לתינוק בשלב כזה הכעיסה אותי, אך…קיבלתי את שרציתי…- הבחנה מקצועית ומושכלת שתקבע בבירור האם יש הצדקה לפרוצדורה ולא החלטה פזיזה של רופאה בודדת”.
יובל ראובני, ינואר 2018

מתן אנטיביוטיקה

במידה והתינוק נדרש לקבל אנטיביוטיקה (הגורמים לכך משתנים מבית חולים אחד לשני), האנטיביוטיקה יכולה להינתן:

  1. בחדר האם.
  2. בתינוקיה, ובין מתן המנות התינוק יכול לשהות בחדר האם.
  3. בתינוקיה, והתינוק נשאר כל זמן קבלת האנטיביוטיקה בתינוקיה.
  4. בחלק מבתי החולים אנטיביוטיקה ניתנת רק בפגייה, והתינוק נשאר שם לאשפוז.
  5. בשלושת המקרים האחרונים – עלולה להגרם הפרדה, בהתאם למצב האם. השווי במנגנון ההשוואה שלנו.

שהייה בפגיה

ההגדרות להכנסת תינוק לפגייה שונות מאוד מבית חולים אחד לשני, אנו השווינו רק את מדדי המשקל וגיל הלידה שגורמים לשהות בפגייה, אך לא את המצבים הרפואיים.

לשהייה בפגיה יש יתרון, הטיפול של הצוות הוא צמוד יותר ויש פחות עומס מאשר בתינוקיה, אבל צריך להיות אסרטיביים כדי לא להיפרד. ישנם בתי חולים בהם ניתן לשהות בפגייה כל הזמן, ישנם בתי חולים בהם מוציאים את ההורים לשעות בכל פעם שנכנס תינוק חדש, וישנם כאלה בהם השהות בפגייה היא לפי שעות ביקור! בררי את הפרטים ועשי השוואה.

למידע נוסף כנסי לכאן.

חשוב לזכור שדווקא פגים או תינוקות חולים צריכים עוד יותר את הנחמה שבקרבה של ההורים ואת העזרה בוויסות מדדים כתוצאה מעור לעור וחום הגוף של ההורים.
בעולם מאוד מקובל שתינוקות בפגיה מקבלים טיפול עור לעור 24 שעות ביממה לצורך החלמה מהירה (קוראים לזה קנגורו).

גם לפגים או תינוקות חולים יש זכות מלאה לליווי רציף, וזכותך להיות עם התינוק שלך