התינוקיה
הרגע לו חיכית, ייחלת, התכוננת והתרגשת ממנו כל כך, קרב מאוד או שכבר הגיע- התינוק שלך נולד! עד לפני מספר רגעים הוא היה מוגן בתוך הרחם, ועכשיו הגיח לעולם הגדול.
הסטנדרט בבתי החולים בישראל הוא שכמה זמן לאחר הלידה תינוקך יעבור לתינוקיה בלעדיך. למה? אנחנו לא באמת יודעות.
אנחנו יודעות שיש אפשרות שזה לא יטיב איתך, יש הרבה מחקרים ועדויות שמראים שההפרדה הזו לא משפרת את המנוחה, את ההחלמה ואת ההרגשה של האמהות. היא גם עלולה להשפיע על ההנקה והרגשת הביטחון שלך כאמא. ממש כך.
ואנחנו יודעות שהשהות בתינוקיה לא תועיל לתינוקך, מחקרים ועדויות מראים שעלולות להיות השפעות לא טובות על המדדים ויכולת ההנקה של התינוקות שנשארים ללא מבוגר צמוד אליהם עם אחות אחת על יותר מעשרה תינוקות.
אנחנו גם יודעות שזה לא טוב למערכת, כי רוב בתי החולים במערב עברו לעבוד בשיטת אפס הפרדה בעיקר משיקולי בריאות הציבור שמשליכה על הכלכלה. בישראל המערכת נמצאת עדיין בתהליך של שינוי.
יש לך אפשרות להשפיע ולהביא לשינוי, להפעיל לחץ גם מצידך על משרד הבריאות ובתי החולים לשפר את המצב בתינוקיות ע”י הוספת כח אדם. קראי על כך בהמשך, בנתיים, עד שהמערכת לא תשתנה, זה התפקיד שלנו ללמוד ולהבין הכל. בשבילנו ובשביל התינוקות שלנו.
קיסרי ואפס הפרדה
מחקרים
הזכויות שלכם
גורמים להפרדה
התינוקיה
בדיקת רופא בנוכחות הורים:
את לא צריכה לוותר על בדיקת הרופא הזו, או על שרשרת החיול – רק לדרוש אפס הפרדה, להיות עם התינוק שלך שם.
את רוב הדברים ניתן לבצע כשהוא עליך בעור לעור ותוך כדי הנקה אם תרצי, את בדיקת הרופא תוכלי לעשות תוך כדי שתרגיעי אותו, ותוכלי לנחם אותו מיד אחריה.
אם תהיי את או המלווה שלך נוכחים שם, גם תחסכו לתינוקך שעות של בכי בהמתנה, וגם טיפולי האחות ובבדיקת הרופא יתבצעו בעדינות מירבית, עם סבלנות לתינוק.
הבעיה היא שרוב ההורים לא נוכחים בבדיקות האלה ולא יודעים עליהם.
ישנן עדיין תינוקיות שעוברות על החוק ומוציאות את ההורים החוצה בזמן בדיקת רופא!!! התינוק נותר לעבור בדיקות וטיפולים רפואיים לבד.
תינוקות ברוב התינוקיות בארץ בוכים ללא מענה
המצב האופטימלי לדעתנו:
הקבלה שלך ושל תינוקך וכל הטיפולים והבדיקות שלכם לאורך האשפוז צריכים להתבצע ע”י אשת צוות אחת שיודעת לטפל בשניכם, ולא אחת לתינוקך ואחת לך.
כל הבדיקות והטיפולים לתינוקך צריכים להתבצע לידך וליד מלווך או עליכם בעור לעור תוך הסבר ובהסכמתכם, תוך כדי שאתם מרגיעים אותו והוא נמצא במקום בטוח ומקבל נחמה או יונק לשיכוך הכאב תוך כדי.
במידה ולא תוכלי להגיע לתינוקיה, הצוות יגיע אליך לטפל בתינוקך, גם האחיות וגם הרופאים.
זה אפשרי, זה בדוק, זה קיים בחלק מבתי החולים בצורה מלאה או חלקית, ואנו פועלות במרץ על מנת שיאומץ בכל בתי החולים. כנסי לטבלאות ההשוואה שלנו (כחלק מהמדריך שלנו).
ובינתיים? תאלצי לדאוג לעצמך
בהגיעך לבית חולים ששם אפס הפרדה לא מיושם, תאלצי לא לתת את תינוקך לתינוקיה, להישאר איתו כל הזמן, ללוות אותו לתינוקיה, בכל הטיפולים וההמתנות לחכות שם איתו כשהוא במקום המותאם לו – על גוף אנושי ולא בעריסת פלסטיק. לנחם אותו, לשמוע מה בדיוק עושים לו ולהחליט אם אתם מסכימים לזה או לא. לא לתת לצוות התינוקיה להוציא אותך או את מלווך מהתינוקיה ולהבין שהתינוק הוא שלכם ולא של בית החולים.
אבל איך עושים את זה? זה מותר?
אין מותר ואסור, זה התינוק שלכם, ואתם מחליטים וקובעים כל דבר לגביו.
זו הזכות שלכם והזכות של התינוק שתהיו שם איתו, בתינוקיה ובכל זמן מרגע הלידה.
ואם את לא תהיי מסוגלת אז האבא/סבתא/דודה יכולים לעשות את זה במקומך.
ההגעה לתינוקיה
התינוק נולד, הוא נמצא איתך בעור לעור בחדר הלידה ומנסה גם לינוק לראשונה. בינתיים השעון מתקתק, תיק תק, תיק תק, והנה חולף הזמן שבית החולים הקצה לכם ביחד, וכאן מגיע עולם אחר, מציאות מקבילה – עולם הנהלים של בתי החולים.
אז עכשיו אתם עולים למחלקה – את לאשפוז, ותינוקך שהרגע נולד – לתינוקיה, בלעדיך.
אבא או המלווה נשאר ליד תינוקך בתינוקיה רגע או שניים עד שמסבירים לו שכל התהליך ייקח זמן ושהוא יכול להשאיר את התינוק בתינוקיה וללכת לבדוק מה איתך. אבא רץ חזרה אליך, היולדת הטרייה שאי אפשר להשאיר לבד במצב כל כך רגיש (מעט מאוד אבות בוחרים להישאר).
אחרי כמה שעות של המתנה, תינוקך מתגלגל חזרה אליך ע”י אחות, או שאולי הלכתם לקחת אותו. לבוש בבגדי בית החולים, נקי, שקט. נראה שבהחלט טיפלו בו היטב.
האם את בעצם יודעת מה עבר עליו שם? מהם הטיפולים שעבר?
נכון, לפעמים יותר קל לא לדעת, להשאיר את הטיפול בעניין ל”מומחים”, אבל אנחנו חייבים לתינוקות שלנו את הידיעה הזאת, הם הרי חסרי אונים ואנחנו האחראים על הזכויות שלהם, האחראים היחידים.
החליטו עבור הילד הפרטי שלכם – למה תרצו להסכים, על מה תעדיפו לוותר, האם תבקשו חלופה אחרת לקבלת הטיפול בשונה מהמקובל בבית החולים?
כך ייראו השעות הראשונות לחיי תינוקך אם יהיה ללא ליווי:
הוא יגיע לחדר הקבלה בתינוקיה, כדי שהאחות תבדוק אותו ותחסן אותו וכדי שרופא יבדוק אותו. הוא בעצם יעבור מעין שרשרת חיול, כדי “להתקבל” למחלקה ולבית החולים.
אבל קודם כל הוא יחכה, כי האחות לרוב תהיה עסוקה בלקבל תינוקות אחרים, או בפעולות נוספות שבאחריותה, והרופא יוכל להיות עסוק במקרה חירום בפגייה, המתנה שיכולה להמשך שעות, תלוי בעומס…
תינוקך שנלקח מחדר הלידה מאמאבא, לתינוקיה, לעיתים יופשט ערום פרט לטיטול ויונח בעריסה מפלסטיק מתחת למנורת חימום, כבר בשלב ההמתנה סיכוי גבוה שתינוקך יתחיל לבכות, כל הסיטואציה תהיה זרה לו והוא ירצה לחזור לתחושה של מגע וחום של בן אדם.
ואז, הנה מה שהוא יעבור לבד, לבד: יפשיטו אותו, ישקלו אותו, ימדדו לו חום רקטאלית, ידקרו אותו פעמיים, פעם בכל ירך, אחת אחרי השנייה, לפעמים ידקרו אותו בעקב ויסחטו לו משם דם, לפעמים כמה פעמים. ואז יניחו לו שם, לבוש או עירום, בהמתנה לרופא, והרופא מגיע אחת לכמה שעות.
כך שתינוקך יוכל לשכב שם בעריסה שעות, רוב הזמן בוכה עם הפסקות, גם בגלל כל הטיפולים האלה, עד ייאוש.
צריך להבין שבכל הזמן הזה האחיות יהיו מאוד עסוקות, אז אם תינוקך יעשה במקרה קקי או יפלוט, לא בטוח שיהיה להן זמן לנקות אותו עד שיגיע תורו..
ישנם היום בתי חולים ספורים בהם עושים את כל בדיקות הקבלה והשחרור של התינוקות בחדר האמהות, הם כבר לא עובדים יותר בשיטת הסרט הנע.
ואז יגיע הרופא:
בסרטון זה רואים את בדיקת הרופא, שלא בנוכחות הורים, בדיקה מאוד חשובה, שלא מומלץ לוותר עליה .
אופן ביצוע הבדיקה, היחס לתינוק והעדינות כמובן משתנים מרופא לרופא. .
הרופא מגיע לכמה דקות לתינוקיה, אין לו זמן, כל התינוקות צריכים לחכות לו בשורה ומוכנים לבדיקה (לעיתים ערומים), הוא יעבור עליהם אחד אחד סדרתית, יבדוק את רפלקס המורו, יבדוק שרירים ומפרקים, יקשיב לריאות וללב ויעבור לתינוק הבא.
לא כי הוא אדם רע, חס וחלילה, אלא כי ככה המערכת כרגע עובדת. הוא מאוד עמוס. מערכת הבריאות שלנו עמוסה ודורשת מאנשי הצוות שלה לעבוד בתנאים לא אנושיים. התוצאה היא שהמערכת צריכה להתייעל, והפתרון הלא הגיוני שהמערכת מצאה היא להביא את כל התינוקות לתינוקיה וכל האבות יצאו חזרה לנשים שלהן, וכך הצוות הרפואי יעניק טיפול בסדרה ויחסוך זמן.
והתינוקות? הם בוכים. שעה ואף יותר ברצף.
יש שיגידו – אז הוא בוכה שנייה, אז מה, הרופא חייב לבדוק אותו זמן קצר לאחר הלידה! – אבל תעצרי רגע, תסתכלי על הפנים שלו, תראי אדם קטן ומפוחד מאוד.
אחרי הבדיקה, תינוקך יחכה עוד קצת, עדיין בוכה, עד שהאחות תתפנה לסיים את המשימות איתו:
חיטוי חבל הטבור, מקלחת – בדרך כלל מתחת למים זורמים מהברז עם סבון בעיניים ומסרק כינים לשיער, הלבשה צ’יק צ’ק, והוא שוב יאוחסן בעריסה, עד שיסיימו לטפל בכל התינוקות והסיוט יגמר והוא יגולגל סוף סוף חזרה לאמאבא.
זה ייקח בין שעה לשש שעות, תלוי בבית החולים, שעות של עשרות תינוקות צורחים בלי מענה. לרוב אין זמן להרגיע אותם אפילו לא פעם אחת, כי התינוקיה עמוסה.
בזמן הזה, ההורים של התינוק, האפוטרופוסים שלו ע”פ חוק. הם מתארגנים, אוכלים, משוחחים, נחים. ובעיקר – לא יודעים! לא יודעים שזה מה שעובר עכשיו על התינוק שלהם. הם בטוחים שהוא מקבל את הטיפול הטוב ביותר כרגע , שככה זה צריך להיות. איך אפשר לדעת, כשלא נמצאים שם כדי לראות? כשפעמים רבות בכלל לא מאפשרים להם להישאר ליד התינוק שלהם. הם מקבלים אותו עטוף ורגוע ובטוחים שטיפלו בו הכי טוב, גם כשבכה.
