שיכוך כאבים לתינוקך
במהלך השהות בבית החולים, תינוקך עשוי לעבור דקירות לצורך חיסונים, מתן ויטמינים ובדיקות דם. מחקרים מראים כי תינוקות חווים כאב כבר מרגע הלידה, ולכן חשוב להכיר את הדרכים היעילות להקל עליו.
ישנן שיטות טבעיות ומבוססות מחקר להקלה על כאב אצל תינוקות, בהן תוכלי לבחור: מגע עור לעור, הנקה, מתן חלב אם, מי סוכר ומגע קרוב ותומך. כאשר תינוקות מקבלים את הטיפולים הללו בזמן פרוצדורות רפואיות, תחושת הכאב שלהם פוחתת משמעותית.
לכן, חשוב לעודד ולהטמיע פתרונות אלה כחלק משגרת הטיפול ביילודים. מחקרים מראשים שנוכחות הורים משפיעה חיובית על שימוש בשיטות לשיכוך כאב ויש לך את הזכות לבחור כיצד להקל על תינוקך, ותוכלי לבקש מצוות בית החולים ליישם את השיטות המתאימות בהתאם להעדפתך.
כיצד נוהגים בישראל?
בישראל, ישנם בתי חולים שבהם עדיין לא מתאפשר לך להניק או להחזיק את תינוקך בזמן חיסונים ובדיקות. לעיתים אף מוצגת לך בחירה מוגבלת – לבצע את הפרוצדורה כשהתינוק בעריסה בלבד.
מעניין לדעת כי משרד הבריאות תומך בגישה של מתן חום ומגע הורי בעת ביצוע בדיקות רפואיות, וכך גם ארגוני בריאות בינלאומיים, כגון איגוד רופאי הילדים האמריקאי. לכן, נשאלת השאלה – מדוע בבתי חולים מסוימים עדיין קיימת גישה שונה?
עד שזה יהפוך לנהוג בכל בתי החולים, כדאי שתדעי על האפשרויות שלך ותוכלי לשוחח עם הצוות הרפואי על שיכוך כאבים באמצעים בהם בחרת. שמרי את נייר העמדה שלנו בנושא זה, הכולל סקירה מחקרית מקיפה, להראות לצוות במקרה של התנגדות מצידם.
פרוטוקול שיכוך כאבים לתינוקות
תוכלי לשלב מספר דרכי שיכוך כאב
הדרך המומלצת לשיכוך כאבים היא שילוב של עור לעור עם הנקה
עור לעור
החזקה של תינוקך בעור לעור
3
מחקרים:מגע עור לעור יעיל להרגעה ולהפחתת כאב לתינוקך, מאפשר לך להיות חלק פעיל בטיפול בו, ומחזק את תחושת הביטחון והקשר ביניכם.
שימי לב: מומלץ להתחיל במגע עור לעור כחצי שעה לפני הטיפול המכאיב, שילוב של עור לעור עם הנקה יעיל יותר.
חלב אם
חלב אם שאוב/סחוט
2
מחקרים: חלב אם מסייע להרגעה ויעיל לשיכוך כאבים, מחקרים מראים שהוא יעיל כמו מי סוכר או גלוקוז, אך עשויו להיות פחות יעיל מהנקה.
שימי לב: ניתן לתת אותו לתינוק בעזרת מוצץ או מזרק. מומלץ לעשות זאת שתי דקות לפני הטיפול המכאיב.
הנקה
הנקה במהלך הבדיקה
1
מחקרים: הנקה היא הדרך היעילה והמומלצת להקלה על כאב. מפחיתה בכי, מאטה את הדופק ותורמת להרגעת התינוק. היא הוכחה כיעילה יותר משיטות אחרות .
שימי לב: התחילי להניק מס’ דקות לפני הטיפול, כדי שתהיה לתינוקך זרימת קולוסטרום טובה שתסיח את דעתו מהכאב.
התערבויות סביבתיות
שיפור הנוחות של תינוקך
6
מחקרים: הפחתת גירויים עוינים, יצירת סביבה רגועה ומנחים נוחים מסייעים להפחתת כאב בתינוקות. מבוצע בליווי איש צוות או הורה, מסייע לחיזוק הקשר עם ההורה. מידע נוסף.
שימי לב: להפחית רעש ותאורה חזקה (כיסוי עיניים או מיקוד תאורה), לסדר תנוחה עוברית, לתחום אותו בידיים או בעיטוף עדין ולגשת אליו לאט ובהדרגה.
רוויה חושית
שילוב מספר גירויים
5
מחקרים: רוויה חושית, המשלבת גירויים עדינים ממספר ערוצים חושיים במקביל, מסייעת בהפחתת כאב אצל תינוקות. מבוצע בליווי איש צוות או הורה שמסייע לחיזוק הקשר עם ההורה.
שימי לב: ניתן לשלב כמה מרכיבים יחד: עיסוי עדין של פני התינוק, טפטוף תמיסה מתוקה (כגון חלב אם או מי סוכר) על הלשון, דיבור רך ויצירת קשר עין.
מי סוכר
מתן סוכרוז דרך הפה
4
מחקרים: ישנה מחלוקת אם סוכרוז משכך כאב או מדכא תגובות לכאב. אין תופעות לוואי למעט השתנקויות בודדות וירידות חולפות בדופק ובסטורציה.
מחקרים למתן מנות מרובות לפגים: מחקר יחיד מצא השפעה נוירולוגית לאחר מס’ חודשים. יש חששות להשפעות נוספות. נדרש מחקר נוסף בנושא. לא חקרו השפעה על יילודים שנולדו במועד ועם צהבת או סוכר נמוך שנדרשים לבדיקות דם רבות.
שימי לב: יש לתת 1-2 מ”ל מתמיסת סוכרוז בריכוז 24-30% על קצה הלשון כשתי דקות לפני הטיפול, לתעד את השימוש ולהימנע משימוש שאינו למטרת שיכוך כאב.
ריח חלב אם
להניח ליד אף התינוק בד רווי בחלב אם
9
ריח חלב אם נמצא באופן עקבי כיעיל בהפחתת כאב. מומלץ להשתמש בריח וטעם של חלב אם כהתערבות סיעודית להפחתת כאב, הורדת קצב הלב והעלאת רוויון החמצן בפרוצדורות כואבות.
חימום
חימום האיזור לכמה דקות לפני הבדיקה
8
כאשר האיזור מחומם הדם יזרום יותר טוב ויקל על קבלת מספיק דם לצורך בדיקה תקינה, ניתן לחמם בעזרת כרית חימום ייעודית, מים חמימים, בד מחומם באופן מתון או באמצעות מגע יד.
מציצה
שימוש במוצץ, אצבע או מזרק
7
מציצת אצבע נקייהה / עם כפפה, מוצץ או מזרק. מומלץ לטפטף חלב אם או מי סוכר על האצבע או ישירות לפה התינוק לפני או במהלך המציצה. השיטה נמצאה יעילה במיוחד בשילוב עם מי סוכר.
עיטוף ותיחום
12
בצעי עיטוף (שאינו הדוק) לתינוקך, או תחמי את סביבתו בעריסה בעזרת מגבת או חיתול בד.
נדנוד והחזקה
11
נדנוד והחזקה עשויים לסייע בהפחתת תגובות כאב, במיוחד כשמשולבים עם מגע עור לעור.
החזקה במאונך
10
כך הדם יזרום למטה, לכיוון כף הרגל, ולאחר הדקירה יטפטף החוצה ביתר קלות, מאשר כאשר תינוקך ישכב.
דיבור ומגע
15
אם אף דרך לא תתאפשר, תוכלי לדבר ולגעת בתינוקך, כדי להרגיעו תוך כדי ואחרי הטיפול המכאיב, לצוות לא יהיה זמן לכך
דוקרן דק והמתנה
14
שימוש בדוקרן דק וקצר מאוד, כגון זה שמיועד למדידת סוכר, כך לא נכנסים עמוק וממתינים לזרימת הדם ללא סחיטות.
תרפיה במוזיקה
13
תרפיה במוזיקה נמצאה כבעלת פוטנציאל להפחתת כאב בתינוקות בזמן פרוצדורות כואבות
ממה הצוות חושש?
אספנו כאן את הגורמים בגינם יש נשות צוות שמעדיפות לקחת דם/לחסן כשהתינוק על משטח (ולא בידיים/יונק):
1. חשש שהאמא תזוז ולא תהיה יציבה כיוון שהיא אחרי לידה.
2. חוסר הנוחות לאחות וכאב הגב.
מענה אפשרי:
אפשר להציע לאחות לעשות זאת כשהאמא שוכבת במיטה הגבוהה והתינוק מונח עליה.
3. בחיסון, מדובר על זריקה לשריר, ולכן צריך יותר דיוק בדקירה ובהזרקה.
מענה אפשרי:
להציע שאחות שמיומנת בפרקטיקה הזו תבצע זאת.
4. חשש ואזהרה מפני השתנקות של התינוק מהחלב, רתיעה מהכאב וקישור של התינוק בין הנקה וכאב בהמשך.
מענה אפשרי:
הנקה תוך כדי חיסון היא פרקטיקה שמוצעת על ידי משרד הבריאות וה-AAP ולכן ניתן להניח שנבדקה ונמצאה כבטוחה. גם בקבוצה שלנו יש המון עדויות תומכות, גם של אחיות שמבצעות את החיסונים כך.
כאן תוכלו לראות איך משלבים את המציצה עם עור לעור בשיכוך כאבים לפג במשקל 900 ג' (טריגר - רואים כף רגל זערורית), הפגיה באסף הרופא.
מיומנה של אחות אפס הפרדה
“תינוק שנמצא באפס הפרדה עובר את כל סדרת הבדיקות כמו כולם, ומה שממש בולט לכולנו הוא שכשהוא על אמא הדם זורם יותר טוב, הרגל חמה ולתינוק הרבה פחות כואב.
כשאני צריכה לקחת דם מתינוק, אני מודיעה לאמא מראש: אם את רוצה להניק תוך כדי הבדיקה, תתחילי להניק אותו ואבוא עוד כמה דקות, ורואים ממש שינוי שאי אפשר לתאר אותו, רק מי שלקחה דם בשתי הדרכים יכולה להבין.
לפעמים אני דוקרת את התינוקות פעמיים ושלוש כדי להצליח להוציא דם, ואם הם על אמא יונקים, הם לא בוכים, אולי משמיעים רעש קל.
המון המון אמהות שלא עשו אפס הפרדה בעבר, כשאני לוקחת מתינוקם בדיקת דם תוך כדי הנקה, פשוט מופתעות איך בדיקה שזכורה להן ככואבת וטראומטית הפכה לבדיקה שבה התינוק שלהן לא בוכה בכלל.
גם צוות שעובר שם לשאול משהו מופתע – את עכשיו לוקחת דם? מדהים, זה לא נראה כך”.
מיומנה של אחות אפס הפרדה
“תינוק שנמצא באפס הפרדה עובר את כל סדרת הבדיקות כמו כולם, ומה שממש בולט לכולנו הוא שכשהוא על אמא הדם זורם יותר טוב, הרגל חמה ולתינוק הרבה פחות כואב.
כשאני צריכה לקחת דם מתינוק, אני מודיעה לאמא מראש: אם את רוצה להניק תוך כדי הבדיקה, תתחילי להניק אותו ואבוא עוד כמה דקות, ורואים ממש שינוי שאי אפשר לתאר אותו, רק מי שלקחה דם בשתי הדרכים יכולה להבין.
לפעמים אני דוקרת את התינוקות פעמיים ושלוש כדי להצליח להוציא דם, ואם הם על אמא יונקים, הם לא בוכים, אולי משמיעים רעש קל.
המון המון אמהות שלא עשו אפס הפרדה בעבר, כשאני לוקחת מתינוקם בדיקת דם תוך כדי הנקה, פשוט מופתעות איך בדיקה שזכורה להן ככואבת וטראומטית הפכה לבדיקה שבה התינוק שלהן לא בוכה בכלל.
גם צוות שעובר שם לשאול משהו מופתע – את עכשיו לוקחת דם? מדהים, זה לא נראה כך”.
נוהל משרד הבריאות לשיכוך כאב החיסונים:
“חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק”
“הנקה בעת מתן החיסון הוכחה כיעילה בהפחתת כאב. המתיקות בפה, הסחת הדעת על ידי המציצה וחוש המגע והריח של האם, מרגיעים את התינוק”
“בקרב צוות האחיות נמצא כי אימוץ אמצעים להפגת כאב בתינוקות בעת מתן חיסונים לא הקשה על עבודתן”
היסטוריה, נהלים ומחקרים
כשתינוק בוכה
מחקרים עדכניים מראים כי מוחם של תינוקות והוריהם מחווטים באופן ייחודי כך שבכיו של התינוק מפעיל במהירות אזורים נרחבים במוח ההורה. בתוך 49 מילישניות בלבד מרגע שמיעת הבכי, מופעלים אזורים הקשורים להישרדות, פחד (האמיגדלה) וקבלת החלטות. בנוסף, רמת הדופמין עולה כדי להגביר ערנות, מוטיבציה ויכולת תגובה, מה שמסייע להורה לזהות ולספק את הצורך של התינוק.
מעבר להשפעה המוחית, קיימת גם תגובה הורמונלית משמעותית. רמות האוקסיטוצין עולות במהירות, מעודדות את זרימת החלב אצל האמהות ותומכות בהתנהגות הורית. במקביל, רמת הקורטיזול עולה באופן הדרגתי כדי לסייע בהתמודדות עם הלחץ שמפעיל בכי תינוקות ולהכין את ההורה לתגובה מתאימה.
המערך הזה, שבו מוחו וגופו של ההורה מכוונים להגיב לבכי, הוא חלק מהותי בקשר הראשוני בין תינוק להוריו. מחקרים מצביעים על כך שמערכת זו תורמת להתפתחות המוח של התינוק ומהווה בסיס להתפתחות רגשית ונוירולוגית. לכן, התעלמות מבכי היא פעולה לא טבעית – התינוק מצפה למענה, וגוף ההורה מתוכנת לספק אותו.
מעניין לציין שגם גופן של האחיות בתינוקייה מגיב באופן דומה, אך בשל עומס העבודה, אין להן אפשרות להתייחס לכל בכי, מה שמדגיש עד כמה מערכת זו היא אינסטינקטיבית אך תלויה בהקשר הסביבתי.
נהלים בינלאומיים
מניעת כאב ביילודים היא חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי, כפי שמדגישים גופי בריאות מובילים בעולם, בהם ארגון הבריאות העולמי (WHO), האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) והאגודה האירופית לרפואת ילודים (ESPR). ארגונים אלו קובעים כי כאב בילודים אינו רק חוויה לא נעימה, אלא עלול לגרום להשפעות פיזיולוגיות ונוירולוגיות ארוכות טווח, ולכן יש להפחית אותו ככל האפשר.
בהתאם להמלצות, כל בית חולים מחויב לצמצם את מספר הבדיקות וההליכים המכאיבים למינימום ההכרחי וליישם תוכנית סדורה לשיכוך כאבים בתינוקות. התוכנית צריכה לכלול שיטות מוכחות לשיכוך כאב, כלים לזיהוי והערכת רמות הכאב, והדרכת צוותים רפואיים והורים. מחקרים הראו כי חשיפה חוזרת לכאב ללא הקלה מספקת עלולה לגרום לשינויים בהתפתחות המוח, להגביר את הרגישות לכאב בעתיד ואף להשפיע על הוויסות הרגשי של הילוד.
לאור זאת, ארגוני הבריאות מדגישים את חשיבותן של שיטות שיכוך כאב לא תרופתיות, בהן הנקה, מגע עור לעור ומתן תמיסת סוכרוז, כמרכיבים חיוניים בטיפול ביילודים. שילוב ההורים בטיפול, הדרכתם ושיתוף פעולה עם הצוות הרפואי תורמים להפחתת הכאב ומגבירים את רווחת התינוק בתקופה הקריטית שלאחר הלידה.
קצת היסטוריה ונתונים
ממש כמונו, גם תינוקות מרגישים כאב. מחקרים מראים זאת כבר שנים רבות:
לפני יותר מ-20 שנה, חוקרים בחנו את תגובתם של יילודים בזמן הכנת העקב לדקירה, פעולה שגרתית שנועדה לקחת דגימות דם. הם בדקו את תנועות הפנים של התינוקות – כיווץ בעיניים, קמטים במצח, הבעות זעף בשפתיים ובאף ובכי. התוצאות היו ברורות: 97% מהתינוקות הראו סימני כאב בפנים ובגוף.
לפני כעשור, מדענים הצליחו לזהות כאב אצל יילודים גם ברמת המוח. הם השתמשו במכשיר אינפרה אדום כדי לזהות חמצון באזור במוח שאחראי על תחושות, ובדקו זאת בזמן דקירת העקב. שוב, הממצאים היו חד משמעיים – אפילו התינוקות הפגים ביותר (משבוע 25) הראו תגובה פיזית לכאב.
המשמעות היא שחוקרים כבר שני עשורים מבינים: התינוק שלך לא בוכה סתם, אלא כי כואב לו. לכן, הם עושים מאמצים גדולים למצוא דרכים להקל על הכאב הזה. הפתרונות הטובים ביותר הם גם הטבעיים ביותר – כאלה שכל הורה יכול לספק. אלה בדיוק הפתרונות שאנחנו רוצים שיכנסו לשגרת הטיפול ביילודים!”
