גורמים להפרדה

יש סיבות רבות להפרדת אם מתינוק לאחר הלידה, ופעמים רבות הן שרירותיות ולא כתוצאה מצורך רפואי, כך שמקרה מסוים בבית חולים אחד יביא להפרדה, ובבית חולים אחר אותו המקרה לא יביא לשום הפרדה.

חשוב לדעת שבכל הקשור לאפס הפרדה חל שיפור עצום בבתי החולים בשנים האחרונות ויש סיכוי גבוה שלא ינסו להפריד בינכם ובכל זאת, חשוב גם להתכונן למצבים האחרים. הרי אין לך יכולת לדעת מה יהיה מצב העומס בבית החולים, איך יהיה הצוות שיטפל בך או איך הלידה תתפתח ואיך תרגישי בסופה – אם למשל יהיה צורך בניתוח.

כדאי מאוד לבחור בבית החולים שיתאים למצב הרפואי שלך בהיריון ובלידה, למשל: תרופות שאת נוטלת, סכרת, ילדים קודמים שחלו בצהבת, אפידורל ועוד.

בעמוד זה מרוכזים המקרים הרפואיים והלא רפואיים שעלולים להביא להפרדה, תוכלי גם לצפות אונליין בהרצאה שלנו בנושא זה..

חשוב שתגיעי ללידה מוכנה ועם מודעות לכל האפשרויות והתרחישים. זה חשוב עבורך וחשוב מאוד גם לבני או בנות הזוג ולמלווים, כדי שלכולןם יהיו  בקנה כל הפתרונות והדרכים היצירתיות להמנע מהפרדה כמעט בכל תרחיש שהוא (למעט מצב חירום רפואי שלא מאפשר זאת).

קיסרי ואפס הפרדה

מחקרים

הזכויות שלכם

גורמים להפרדה

התינוקיה

הזזת מנורת האור לכיוון האם

עדויות

הזזת מנורת האור לכיוון האם

עדות של אמא שהיא יועצת הנקה
״אני רוצה לספר לכן על כמה דברים חשובים שבזכותם ההנקה של תינוקי לא נפגעה למרות שהיה בטיפול באור.
1. התחלתי להניק מרגע הלידה ולא הפסקתי . הוא נולד במשקל 4 קילו. תינוק בגודל כזה צריך כמות גדולה של חלב. לכן שמחתי שהוא ינק לעיתים קרובות ביממות הראשונות. לא ישנתי כמעט בכלל אבל זו הייתה הקרבה קטנה ומאוד מאוד שווה. ככה קרה שערכי הבילירובין שגורם לצהבת התחילו לעלות מעל הנורמה, לי כבר היה חלב בשל ולא קולוסטרום. זה היה חשוב מאוד בגלל הנקודה הבאה.

2. אנשי צוות רבים עם כוונות טובות הציעו לי לתת לו פורמולה בטענה שזה יגרום לו להישאר יותר זמן בטיפול באור ( הפוטו) . אני ידעתי שהתינוק שלי לא רעב. היה לי הרבה חלב, שמעתי בליעות והקטן עשה קקי כמה פעמים ביום. הוא לא רצה להיות בטיפול האור כי זה לא נוח, כי זה לא צמוד לאמא וכי היה לו כיסוי עיניים שהציק. פורמולה לא היתה משנה דבר. מה שכן עזר זה שעמדתי ליד העריסה בכל שעות השהות שלו שם ( שוב, לא ישנתי) ונעניתי, נגעתי , השמעתי רעשים מרגיעים וכך הרווחתי עוד כמה דקות בהם הסכים להישאר.
אני לא חושבת שאמא שאיננה יועצת הנקה היתה מצליחה להעריך את המצב כמוני. לכן חשוב שלפני הבקבוק הראשון תערך התייעצות עם יועצת ההנקה, לא לתת סתם בקבוקים. בכלל לא בטוח שכמויות חלב זה העניין ושבקבוק יעזור. מצד שני יכול להיות שיש צורך בתיסוף במיוחד בצהבת שמגיעה כתוצאה מחוסר הזנה ( לא כמו אצלנו שהיה מדובר בצהבת שהתחילה לפני גיל 12 שעות, צהבת המולטית) ואז חשוב להיעזר ביועצת כדי לשמור על ייצור החלב.

3. אפס הפרדה וטיפול באור, אפשרי בהחלט! ביקשתי להביא את המנורות לחדר שלי ( גם כשהיו שתי מנורות, למרות שהיתה אחות שטענה שאסור, והייתי ממש תחת אש כל הזמן. ״בגללך אתם עדיין מאושפזים״ את מניקה יותר מדי והוא לא מקבל את הטיפול ועוד ועוד אך כמובן שאין מניעה ללא קשר למספר המנורות). היינו באפס הפרדה לכל אורך האישפוז. כשהוא צמוד אלי יכולתי לזהות את סימני הרעב מוקדם להניק אותו ולהחזיר לפוטו בלי לאבד זמן חשוב. וגם בזמן ההנקות הוא היה תחת האור כי הזזתי את המנורה אלי.

4. במקרה של צהבת, בעיקר המולטית, כמו שהייתה שלנו, צריך להיות מוכנים לאישפוז ארוך יחסית ( לנו זה לקח חמישה ימים) לנשום עמוק ולהבין שלא נישן ולא נאכל ולא נארח אורחים אבל אם נגיע לסוף האשפוז עם הנקה מלאה שתישאר איתנו אז הכל היה שווה את זה. בכל ימי האשפוז נשארתי איתו בחדר.”

9/18 איכילוב. הערה: כיום באיכילוב אין אפשרות לטיפול באור בחדר האם במקרה של צהבת המולטית

״הוא צריך לקבל טיפול באור נגד הצהבת, יש לו ערכים גבוהים תגיעי איתו לתינוקיה״ אמרה האחות. בתינוקייה אל מולי פשטה אותו מבגדיו והרכיבה משקפיים קטנטנות לעיניו והניחו אותו מתחת מנורת אולטרא סגול, מה שאמור להוריד את ערכי הצהבת. ״זהו סיימנו״ היא הודיעה ״את יכולה לחזור לחדר, אנחנו כבר נקרא לך או שניתן לו בקבוק״
״הוא יונק, אני נשארת איתו״ סירבתי לצאת מהחדר והיא לא נלחמה איתי.

יותר מאוחר הגיעה רופאה לחדר הצהבת כדי לקחת מהתינוקות בדיקת דם, דקירה קטנה בעקב, סחיטה של כמה טיפות למבחנת זכוכית קטנטנה ושליחתה למעבדה. מיאנתי שוב לעזוב את החדר, האחות תפסה בי בעדינות והוציאה אותי ״אין ברירה, זו בדיקה קצרה ותחזרי את יכולה להסתכל מהחלון, אלו הנהלים״.

הרופאה עוברת בין התינוקות דוקרת וסוחטת אחד אחרי השני עקבים מדממים כשברקע צרחות כאב מכמירות לב. היא מתקרבת לשלי ורק אני שם לבד תוהה איפה האמהות שהפקירו בידיים זרות את האוצרות היקרים להן מכל.
הסיטואציה לא נורמלית.

היא ניגשה אליו בקרירות לא ליטפה ולא עירסלה אפילו לא אמרה לו מילה, לנגד עיניה היה אליה, אבל היא שלא הכירה בו בכלל מבחינתה הוא הבא בתור וזה אחריו גם הוא הבא בתור. הוא צרח מהדקירה כמו כולם, ואני איתו, סחטה את הטיפות הארורות מעקבו הקטנטן ולא סובבה את הראש להביט בי. פעלה כמו מכונה.
כשפתחה את הנעילה לדלת פרצתי פנימה וחטפתי אותו. לא המשכנו את הטיפול שם יותר. ביקשתי להשתחרר ממחלקת יולדות ולהתאשפז עם הילד במחלקת ילדים, שם לא נפרדים מהילד.

בדרכנו לאישפוז רופא הסביר לי שלתינוק שלי יש חוסר באנזים g6pd , סוג דם שונה משלי, הוא זכר, הוא בן ראשון, והוא על הנקה בלעדית, כל הקריטריונים האפשריים לצהבת ממושכת. לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר רק ידעתי שאני לא אעזוב אותו ויהי מה. במחלקת ילדים ענדו לו צמיד אדום בגלל הרגישות וישר הוכנס מתחת למנורה הסגולה בתוך אינקובטור.

גור קטן וערום, כיסוי עיניים, אבל שקט ורגוע, אמא מחזיקה את ידו כל הלילה. לא ישנה מרגע שהגענו אל בית החולים ועדיין מלאת אנרגיה. וכל כמה שעות אני מוכרחה להביא אותו לבדיקה, להחזיק בו זועק לשמים לבכות איתו את כאבו.

הצהבת ירדה, הוצאנו מהמנורה, הצהבת עלתה, וכך שוב ושוב, צהבת עקשנית שכזו. ובאמת כעבור כמה ימים הצהבת חלפה וחזרנו הביתה.

ומקץ שנתיים וקצת אחרי כל הסיפור הזה. אבא קורא את עיתון השבת ישוב בכורסא בסלון, ובני אליה שמו, קם מהשטיח, מנסה כהרגלו לחקות את אבא, לוקח מערימת העיתונים עיתון ומעלעל בו. פורש אותו על הרצפה ומצביע ״הנה מכונית כחול גדול״ הוא מכריז את שרואות עיניו. הוא מושיט לי את העיתון ומצביע על תמונה של רופא בחלוק וסטטוסקופ כרוך כל צווארו.
״אמא, זה איש מוציא דם!״
אני מבולבלת מביטה בו ״מה?״
״כן אמא,כן, זה איש מוציא דם, אליה בוכה״

אני מלטפת לו את הראש, לא רוצה להרחיב על זה את הדיבור, ״אני מבינה …״ ממלמלת מתקשה להאמין שהוא זוכר. מעולם לא דיברנו איתו על זה, לא הזכרנו אפילו את המילה רופא.

אני מאמינה שעשיתי טוב שלא הנחתי לו. שלא עזבתי אותו, למרות הכל. מי יודע עד כמה החוויות הראשונות בחיינו טבועות בנו ומעצבות אותנו שנים קדימה.
טל מינו, אוגוסט 2017.

* הערת המערכת: החסרון במעבר למחלקת יילדים לטיפול בצהבת, הוא החיידקים המדבקים שקיימים במחלקה הזו, הלוואי והיחס במחלקת יילודים היה זהה.

“היה תינוק ששכב במיטת טיפול באור, כיסוי העיניים החליק לו וכיסה את האף והפה במקום העיניים, הוא עצמו גלש לחלק התחתון של המיטה כשהראש שלו מוטה בצורה לא נוחה ונצמד לדופן המיטה, וכמובן שהוא בכה. אף אחד לא ניגש אליו ואפילו לא ראה כמה לא נוח לו”.

5/16 צפון הארץ.

הנה עדות קורעת לב של הורים שכתבו לנו שהנהלים הכריחו אותם להשתחרר מוקדם והתינוק נשאר בלעדיהם בבית החולים:

“הנסיכה שלי כמו הרבה יילודים הייתה מה שנקרא “צהובה”. היא הייתה הרבה ב”אור” ואני הרבה לידה. הבעיה הייתה שעברו כבר כמה ימים, והבילירובין סירב לרדת… ורצו כבר לשחרר אותי. בלעדיה.

כל יום בכיתי עד הערב, לא רציתי להשתחרר ואמרו לי שכרגע יש מקום פנוי אז בינתיים תישאר ואז אחרי שנשארתי שמחה ומותשת האחות באה לעשות לי שיחה שמחר עם או בלי התינוקת אני הולכת הביתה. ולמחרת בערב שוב אותו סיפור

יש אפשרות לדאוג שיולדות יישארו עם התינוקות שלהן אם לא באותו חדר אז לפחות באותו בניין?!?!?”

כשהתקשרנו לבתי החולים לשאול מה עושים במקרה כזה, האחות בתינוקייה ענתה: “מה? תישארי לידו כל הזמן? בישיבה? מתי תאכלי? מתי תנוחי? אין שום צורך בזה חמודה, תשאירי אותו לנו, אנחנו נטפל בו הכי טוב.”

וכששאלנו מה קורה במקרה של שחרור בלי התינוק? “את לא תרצי להישאר כאן חמודה, את תרצי ללכת הביתה לילדים הגדולים, ותרגישי שהוא נשאר בידיים טובות, אל תדאגי….” (קיבלנו תשובות כאלו בלא מעט בתי חולים).

הרי אחרי השחרור, אין מצב שנשאיר את הילדים שלנו לבד בבית חולים ונלך – אז למה זה נראה הגיוני מיד אחרי הלידה?.

“התינוקת שלי הייתה צריכה להיות בניטור עקב בעיה רפואית, כך ש-6 ימים לאחר הלידה עוד היינו מאושפזות במחלקה, ייתכן שזה מה שגרם לבלבול:

סוף סוף יצאנו מניטור רציף של שעות רבות בתינוקיה, ניגשה אלי אחות ואמרה לי שתוצאת בדיקת הצהבת של התינוקת שלי גבוהה, ושייתכן שהיא תצטרך לחזור לתינוקיה לטיפול באור.

לקחתי את זה מאוד קשה, לא רציתי בשום פנים ואופן לחזור לתינוקיה, התחלתי להעיר את התינוקת שלי להנקות, לעשות עור לעור, לסחוט חלב ולתת לה עוד חלב מעבר להנקה. בתוך כל זה נכנסתי לאתר של אפס הפרדה, הגעתי לקישור להנחיות של הרופאים לטיפול בצהבת ובדקתי את המצב שלנו לפי הגרפים שלהם. לא הבנתי. רמת הבילירובין של הבת שלי הייתה 12.1, ולפי הגיל שלה, הרמה המסוכנת שדורשת טיפול באור הייתה הרבה יותר גבוהה.

ניגשתי לאחות ושאלתי אותה, היא בדקה ואמרה לי שאני צודקת. שהיא טעתה!

נשמתי לרווחה, וחזרתי לשגרה. בתחילת המשמרת הבאה הגיעה אלי אחות אחרת, היא ניגשה ישר לתינוקת שלי עם ערכה לבדיקת דם, עצרתי אותה ושאלתי מה היא בודקת, הצהבת גבוהה היא אמרה, תוך כדי שהיא מתחילה להוריד לביתי את המכנסיים, צריך לראות מה המצב, אם צריך טיפול באור. עצרתי אותה פיזית והסברתי לה שוב שיש כאן בלבול, שהבת שלי כבר בת 6 ימים ולכן הרמה הזו בכלל לא גבוהה עבורה. היא עצרה, הלכה, בדקה את הנושא וחזרה אחרי כמה דקות. שוב, היא התנצלה על הטעות.

הבנתי כמה שאנחנו צריכות לשאול ולהבין כל בדיקה וכל טיפול שבית החולים מבקש, ולעשות גם את הבדיקות שלנו. הם מטפלים כשגרה בעשרות תינוקות ביום. לנו יש רק את התינוק היחיד שלנו, ולפעמים אנחנו יכולות למנוע טעויות.”

10/18, מרכז הארץ.

 טיפול באור/צהבת ילודים/פוטותרפיה

לכ-60% מהתינוקות תהיה צהבת לאחר הלידה, וחלקם יזדקקו לטיפול באור. אין שום קשר לחיסון לצהבת B שניתן על פי רוב בסמוך ללידה, צהבת ילודים נגרמת עקב חומר ביולוגי שמופרש בגוף וקרוי בילירובין. כשהוא מצוי בגוף ברמה גבוהה מדי, יש צורך להוריד אותו.

מתי מתחילים טיפול באור

האופן שבו מזהים שתינוקך במצב כזה, הוא מעקב בעזרת מכשיר שמודד את הבילירובין בדם, הבדיקה לא כואבת. במידה והמכשיר מראה נתון גבוה, מתבצעת בדיקת דם מהעקב, ע”י דקירה וסחיטת העקב, קראי את פרוטוקול שיכוך הכאב שלנו כדי להקל על תינוקך בבדיקה.

אין לזלזל בחשיבות הטיפול באור! רמה גבוהה של צהבת יכולה במקרים נדירים לפגוע במוח.

ההחלטה מתי צריך להכניס תינוק לטיפול באור נקבעת ע”פ שבוע הלידה, הגיל של התינוק בשעות, האם ישנם גורמי סיכון נוספים (כגון צהבת בתינוקות קודמים, חוסר g6pd ועוד) ורמת הבילירובין.
כאן תמצאי את הנחיות האיגוד הישראלי לטיפול ביילודים ופגים בנושא.
כאן נמצאות ההנחיות הבינלאומיות העדכניות לשנת 2022 אשר איגוד הנאונטולוגים בישראל לא מוכן לאשר אותן כיוון שהן מקלות מידי לטענתם. טרם הספקנו לתרגם את ההנחיות לעברית.

מה תוכלי לעשות כדי להמנע מטיפול באור

כשנאמר לך שלתינוקך יש צהבת יילודים תוכלי:

  • להיות כמה שאפשר ב”עור לעור”, פעולה אשר יכולה להוריד את רמות הצהבת ולמנוע הגעה לטיפול באור.
  • אם את מניקה מומלץ להניק הנקות תכופות (ולא כל שלוש שעות כפי שאולי ינחו אותך בבית החולים). הבילירובין מתפנה מהגוף יחד עם הצואה, והזנה מרובה תעודד יציאות (חלב אם יותר יעיל למטרה זו).
  • תינוקות עם צהבת לעיתים ישנוניים. קראי במדריך שלנו להנקה בבית החולים (כחלק מהמדריך שלנו לאפס הפרדה) כיצד לעודד אותו לינוק למרות זאת.
  • בנוסף, מחקרים הראו כי עיסוי עוזר להוריד רמות בילירובין, גם קובץ המחקרים שלנו הוא חלק מהמדריך שלנו לאפס הפרדה.

תיאור הטיפול

במידה ורמת הבילירובין עולה מעל הרמה המותרת, צריך לשים את התינוק מתחת למנורה אולטרא-סגולית שעוזרת לפרק את הבילירובין בגוף (טיפול באור). בחלק מבתי חולים הטיפול הזה יגרום להפרדה ארוכה וקשה מהתינוק שלך שרק נולד.

אין לזלזל בחשיבות הטיפול באור! רמה גבוהה של צהבת יכולה במקרים נדירים לפגוע במוח.

ההחלטה מתי צריך להכניס תינוק לטיפול באור נקבעת ע”פ שבוע הלידה, הגיל של התינוק בשעות, האם ישנם גורמי סיכון נוספים (כגון צהבת בתינוקות קודמים, חוסר g6pd ועוד) ורמת הבילירובין.
כאן תמצאי את הנחיות האיגוד הישראלי לטיפול ביילודים ופגים בנושא.
כאן נמצאות ההנחיות הבינלאומיות העדכניות לשנת 2022 שממליצות על רף גבוה יותר לטיפול ופחות בדיקות, איגוד הנאונטולוגים בישראל לא מוכן לאשר אותן כיוון שהן מקלות מידי לטענתם. טרם הספקנו לתרגם את ההנחיות לעברית.

הטיפול הוא תחת מנורת אור כחול, יש לכסות את העיניים של התינוק כאשר הוא תחת המנורה, לעיתים נדרשים מספר ימי טיפול כאשר בכל מס’ שעות יבצעו בדיקת דם נוספת מהעקב למדידת רמות הבילירובין בדם.

בבתי החולים בישראל ממליצים להוציא את התינוק מקסימום לחצי שעה פעם בשלוש שעות (יש בתי חולים שכל שעתיים) לצורך האכלה וטיפול, ככל שהתינוק יימצא מתחת למנורה יותר זמן, הבילירובין יתפנה מהגוף יותר מהר. לא בדקנו מה ההמלצות בעולם.

למידע המורחב שלנו בנושא קראי כאן.

בעבר היה מקובל שטיפול באור לתינוק מבוצע רק בתינוקיה, ורק כשהתינוק בעריסה תחת מקורות אור. כיום יש יותר ויותר בתי חולים שמאפשרים לעשות את הטיפול באור בחדר האם ובידי ההורים באפס הפרדה.

טיפול באור "סטנדרטי" בעריסה יותר ויותר בתי חולים מאפשרים טיפול באור בידיים של ההורים

הטיפול באפס הפרדה

אבא יושב על מיטת יולדת מוגבהת לגובה העריסה, מעל התינוקת מנורת הuv ומתחתיה סדין ה-uv, הפתרון האידאלי, שכן כך ניתן לעשות גם ברמות צהבת גבוהות, וגם בידיים של ההורים

טיפול באור בחדר האם בצהבת המולטית עקב קומבס חיובי עם שלושה מקורות אור, מזרן ושתי מנורות, שערי צדק
אוברול טיפול באור שמאפשר גם החזקה על הידיים בזמן הטיפול, עין כרם מחלקה ד
שמיכת אור דו צדדית, , לעיתים הטיפול בה בעוצמת אור נמוכה יותר מהמנורה, אך היתרון שלה הוא שהטיפול רציף גם בזמן שהתינוק על הידיים, אסותא אשדוד

האפשרויות לטיפול באור בידי ההורים

  • מזרן אור שניתן להרים מהעריסה ולהניח על ברכי ההורים.
  • מנורות אור שניתן לכוון אותן אל ההורים שמחזיקים את התינוק בידיהם, בכורסא או במיטה, מומלץ שההורה יחבוש משקפי שמש.
  • סדין אור / אובראול אור / שמיכת אור דו צדדית שעוטפים את התינוק.

מה תוכלי לעשות כדי למנוע הפרדה

  • בדקי האם בית החולים בו בחרת ללדת מאפשר לגלגל את מיטת האור לחדר האם (אחרת למה יש לה גלגלים?) ולהביא את התינוק לתינוקיה רק לביקורות.
  • בדקי האם בית החולים בו בחרת ללדת מגביל את כמות מקורות האור בטיפול בחדר האם, וודאי שאין מגבלה כזו, שניתן לעשות טיפול באור בחדר האם גם בארבעה מקורות אור.
  • בדקי שבית החולים מאפשר טיפול באור בחדר האם גם במקרה של צהבת המולטית שמתחילה ב-24 שעות הראשונות ללידה ולרוב מחמירה במהירות), תוכלי לקרוא את רשימת הנהלים שידועים לנו בהמשך.
  • וודאי שבית החולים מכבד את הזכות של תינוקך לקבל ליווי בכל מהלך רפואי על פי חוק זכויות החולה, כלומר שאין זמנים שבהם בית החולים לא מאפשר שהות הורים בתינוקיה / פגיה ושיש כורסא להורה ליד העריסה ללא תלות בעומס. כאן המידע שאנחנו אספנו בנושא.
  • אם גילית בדיעבד שהדברים הללו לא מקובלים בבית החולים, תוכלי להתעקש, אולי תהיה פורצת דרך.
  • וודאי שיש אפשרות לטיפול באור בזמן שהתינוק בידי ההורים, שיש לבית החולים את המכשור הנדרש וכמה יש להם מכל מכשיר.

איך תדאגי לטיפול בטוח ויעיל

  • הקפידי שתינוקך ישהה כמה שיותר זמן תחת מקור האור הכחול, שפתחי האוויר שלו פנויים ושכיסוי העיניים לא זז ממקומו. אל דאגה, אם בלילה כיסוי העיניים יזוז, את וודאי תשמעי את תינוקך מתלונן ותתעוררי מכך, גם בתינוקיה האחיות לא מצליחות לשים לב למצב הזה עקב העומס.
  • על מנת שהטיפול יהיה יעיל רצוי להמשיך ולהניק הנקות תכופות (אם אינך מניקה מומלץ לתת תמ”ל כל 2-3 שעות).
  • הנקות תכופות ימנעו מהתינוק בכי ממושך כמו גם התייבשות הנגרמת עקב עליית הצריכה בנוזלים בעת הטיפול באור (לעיתים עלייה של עד 25%) וצורך במתן תוספות ונוזלים.
  • ניתן לעשות עור לעור שגם יכול לקצר את זמן הטיפול.
  • הקפידי על הזנה בתדירות גבוהה, בין אם את מניקה או לא, מומלץ להשלים את הארוחות ע”י טפטוף חלב (אם או תמ”ל) לפה התינוק בין הארוחות בעודו תחת המנורה שכן בזמן הקצר שמומלץ להרחיק אותו ממקור האור, לא תמיד תספיקי להאכיל אותו ארוחה שלמה ולטפל בו. בקשי הדרכה לכך מהצוות.
  • צריך לזכור שהטיפול באור מייבש, והצהבת מעייפת כך שצריך לעזור לתינוק לקבל חלב בכל דרך.
  • ביומיים הראשונים לאחר הלידה חלב האם קיים בכמות מועטה ובמרקם שמנוני, כך שמומלץ לסחוט חלב למזרק או לכפית ולא לנסות לשאוב חלב.
  • גם עיסוי ניתן לעשות בעודו במיטת האור, גם עיסוי מסייע להחלמה מהירה יותר.

כיצד תקלי על תינוקך

  • תינוקך ייאלץ לעבור בדיקות דם כל כמה שעות לבדיקת רמת הבילרובין בדמו ומעקב על התקדמות הטיפול. חשוב שתדעי שישנן דרכים להקל על הכאב שלו. קראי את הפרוטוקול למניעת הכאב שכתבנו, ידעי את האחיות והתעקשי ליישם ולמנוע כאב ככל שניתן.
  • אמהות שיתפו אותנו בכמה טיפים במידה והתינוק אינו רגוע בעריסת האור: לשים סביב התינוק שמיכה מגולגלת, להניח את התינוק על שמיכה במקום ישירות על המזרון, כך יהיה לו חמיים ונעים יותר, להניח עליו יד, אם אין מכשיר חימום מעליו לכבות את המזגן בחדר ובמידה והוא מתקשה להירדם – להרדים אותו עטוף בשמיכה ורק לאחר שנרדם לאט לאט להסיר את העיטוף כדי שהאור יגיע אליו.

התינוקת של שאיה אבידן עטופה בסדין uv מעליו טטרה והיא על אמא במיטה מתפננת, הסדין הזה לפעמים מתאים רק לטיפול ברמות צהבת נמוכות

דרשי את התנאים המיטיבים לאפס הפרדה גם במקרה של צהבת, גם מבתי החולים שעדיין מפרידים, ומומלץ מאוד לצלצל לפני הלידה לבית החולים בו תכננת ללדת, ולהגיד שזהו גורם שמשפיע עלייך בקבלת ההחלטה היכן ללדת. בכדי לגרום להם להשתפר עבור היולדות שאחריך.

טיפול ממושך

ייתכן גם מצב שבו תינוקך יצטרך להישאר מתחת למנורה גם לאחר שאת כבר תצטרכי להשתחרר, או מצב בו תחזרי כבר הביתה ולאחר מס’ ימים פתאום הצהבת תעלה ותינוקך ייאלץ לחזור להתאשפז לצורך טיפול באור.

בכל אחד מהמצבים האלו ישנם בתי חולים שבהם הציפייה ממך תהיה להשאיר את התינוק שלך לבד בבית החולים ולבוא רק לביקורים!

לעומת זאת ישנם בתי חולים אשר יאפשרו לך להישאר בחדר בו היית מאושפזת עד שתינוקך יוכל להשתחרר וישנם כאלה שיעשו זאת רק אם נשאר חדר פנוי, ואם אין כזה תוכלי לישון בחדר הורים ייעודי שנמצא ליד התינוקיה, ישנם בתי חולים שיאפשרו לעשות את הטיפול לידך בחדר ההורים או במלונית.
באשפוז חוזר, חשוב שתדעי שאת יכולה ללכת לבית חולים שונה מזה שילדת בו, כדי שיאשפזו אותך במחלקת ילדים בחדר סטרילי מבודד, כך תהיה לך ומלווה שלך מיטה ליד תינוקך עם שירותים ומקלחת פרטיים, תוכלי לבקש את הפתרון הזה גם בבית החולים בו ילדת. ישנם בתי חולים שמאפשרים גם באשפוז חוזר שהות בחדר הורים ליד התינוקיה כאשר התינוק מטופל ליד האמא בחדר.

ההגדרה שלנו למצב האופטימלי כאשר נדרש טיפול באור - קיום שלושת התנאים הבאים

  1. תוכלי לבצע את הטיפול באור בחדרך
  2. תוכלי לבצע את הטיפול בידיים שלך
  3. אם תדרש שהות בתינוקיה תוכלי לשהות ליד תינוקך ברצף
  4. תוכלי להישאר בחדר במחלקה עם תינוקך גם אם האשפוז יתמשך מעבר לזמן האשפוז שלך
  5. אם יידרש אשפוז חוזר הטיפול לתינוקך יתבצע לידך בחדר שבו תהיה לך מיטה והיו לך שירותים, מקלחת וארוחות בהישג יד, ומקום למלווה לידך.

באילו בתי חולים מתבצע טיפול באור בחדר האם

בתי חולים בהם יש טיפול באור בחדר גם בצהבת ברמה גבוהה:

  • במאיר בכל המחלקות במחלקת אפס הפרדה בחדר האם עם מנורת אור מתכווננת וביליבלנקט. במחלקה הרגילה בעריסת אור שהמנורה לא נוחה לכיוונון ואם פנוי יש גם אפשרות למזרן אור שניתן לשלוף מהעריסה ולהניק איתו. יש חדרים שאין בהם תנאים לכך, בקשי לעבור חדר, בשניהם אפשרי ללא מגבלה בגלל צהבת המולטית או חומרת הצהבת, רק לשכנע שתהיו אחראיים.
  • באסף הרופא לא הצלחנו להבין, בית החולים אומר שניתן לעשות טיפול בחדר האם עד 3 מקורות אור, אחות מחלקת אפס הפרדה הגיבה כאן שאפשר עד שניים ומנהלת התינוקיה שלהם הגיבה שאפשר גם שלוש כל עוד לא נדרש עירוי, אך לא קיבלנו תשובה האם זה אפשרי גם במחלקה הרגילה. אין לנו עדויות ליותר משני מקורות אור בחדר האם, ואין לנו עדויות למחלקה הרגילה. לא ידוע לנו האם אפשר בצהבת המולטית. ניתן לעשות טיפול באור בחדר האם גם במלונית.
  • בלניאדו בשתי המחלקות (במחלקה הרגילה לפי בקשת האם), גם בצהבת חמורה וגם בצהבת המולטית.
  • באיכילוב בחדר האם עם מנורת אור מתכווננת. עד שתי מנורות. לא אפשרי במקרה של צהבת המולטית. יש אפשרות לטיפול באור במלונית ובחדר ההורים ליד התינוקיה (לשחרור האם או אשפוז חוזר)
  • במעייני הישועה יש אפשרות לטיפול באור בחדר, צריך לבקש. , לא ידוע לנו לגבי כמות המנורות האפשרית.
  • בבלינסון יש אפשרות לטיפול באור בחדר האם רק במחלקה ד’. יש עדות לטיפול באור בצהבת המולטית, עם המנורה מלמעלה,ביליבלנקט ונייר אלומיניום מסביב, יש עדות לכך שהביאו אינקובטור לחדר האם שהיה תקול ולכן התינוק עבר לתינוקיה, בצהבת חמורה אין אפשרות, הטיפול יתבצע בתינוקיה, לפי עדויות הורים לא יכולים לשבת ליד התינוק משך כל זמן הטיפול.יש עדות לכך שנתנו לתינוק תמ”ל בלי ליידע את האם בניגוד לרצונה.
  • בוולפסון יש אפשרות לטיפול באור בחדר האם, יש להם 2 ביליבלנקט, לטענת בית חולים ניתן לטפל בהם גם בצהבת חמורה, אך כזו שלא עולה במהירות (כלומר לא צהבת המולטית), אין עדויות לכך, יש עדות לבקשת של יולדת לקבל ביליבלנקט ונאמר לה שאין.
  • בעין כרם רק במחלקה ג’ וד’, יש סדין אור רק במחלקה ג’, אפשרי רק עד 3 מנורות, מעבר לכך ובמחלקות האחרות הטיפול רק בתינוקיה, אין עדות לטיפול באור במלונית, לא מאפשרים להפנות את מנורת האור לאם, אם אין סדין אור פנוי או במחלקה ג’ – הטיפול לא נעשה בידיים של ההורים. בשהות ארוכה טיפול באור רק בתינוקיה.
  • בשערי צדק, אין ביליבלנקט, כל עוד לא נדרש עירוי אפשר בחדר האם, גם בצהבת המולטית וגם בצהבת חמורה. אם השהות היא לא במחלקת אפס הפרדה אין אפשרות כזו, ואפשר לבקש לעבור למחלקת אפס הפרדה לצורך כך.
  • בקפלן בחדר אם יש מקום בחדר אפס הפרדה, עד שתי מנורות, לא ממליצים לכוון לאם. יש ביליבלנקט.
  • באסותא אשדוד בחדר האם גם בצהבת המולטית וגם בצהבת חמורה, וגם במחלקה הרגילה אם היולדת מבקשת. יש ביליבלנקט. לא ניתן לכוון את המנורה לאם.
  • בסורוקה בחדר האם, המנורה לא מתכווננת, אין ביליבלנקט.
  • בברזילי בחדר האם, יש עריסה ניידת ומזרן אור שניתן להניק איתו, אם האם לא תוציא את התינוק הרבה מהעריסה, ותעשה טיפול רציף עם המזרן כשכן תוציא, ייתכן שיאפשרו להמשיך כך, המנורה מתכווננת. אין שם נוהל שמגביל טיפול כזה, אפשר גם בצהבת חמורה או המולטית אך האמא תצטרך להתעקש.
  • בבני ציון בחדר האם רק עד 3 מנורות, יש להם ארבע חליפות טיפול באור לצורך הטיפול בחדר האם, ההורים מספרים שהן קשיחות ולא נוחות לשימוש, בתינוקיה הטיפול הוא באינקובטור.
  • בנהריה בחדר האם רק במחלקת אפס הפרדה ורק עד 3 מנורות, אחרת הטיפול בתינוקיה ויולדת במרחק קומה משם, לא מאפשרים שהות רציפה בתינוקיה. אין ביליבלנקט.
  • בצפת בחדר האם, יש מזרני אור. אפשר גם בצהבת קשה והמולטית אם האמא תתעקש.

בתי חולים בהם יש טיפול באור בחדר רק בצהבת ברמה נמוכה:

  • בתל השומר יש ביליבלנקט. טיפול באור מתאפשר רק ברמות נמוכות, לא מוציאים לחדר האם את עריסת האור. לרוב בטיפול בתינוקייה/יחידת מעבר
  • בהעמק אין נוהל מסודר בנושא טיפול באור בחדר האם, זה תלוי רופא. חלק מהרופאים מסכימים להוציא עריסה לחדר האם. חלק לא. חלק תלוי בגובה הצהבת. אין ביליבלנקט תקין.
  • בהלל יפה, עם חלוק אור. החל מחודש מאי 2021
  • ברמב”ם במצבים בהם ישנה צהבת גבולית ויש צורך בהתחלת טיפול, יש שמיכת פוטו המאפשרת טיפול בחדר האם. אין עדויות. כשהטיפול בתינוקיה, נוכחות הורים לביקור קצר בלבד ותינוק יוצא להאכלות. עריסות האור ממוקמות במרכז התינוקיה והאחיות מסבירות להורים שהשהות שלהם שם מפריעה.
  • בכרמל במקרים של צהבת הדורשת טיפול ברמה קלה, ניתן שעד 3 יולדות במקביל יבצעו את הטיפול בחדרן. בצהבת גבוהה טיפול באור בתינוקיה בלבד. לפי עדות לא מאפשרים לכוון לאמא מנורה למרות שניתנת לכיוון או להיעזר בביליבלנקט ולהחזיק תינוק על הידיים.
  • בפוריה יש אפשרות לטיפול באור בביליבלנקט בלבד ברמות נמוכות, יש שניים. עדויות לכאן ולכאן, יש גם עדות לטיפול בחדר בעריסת אור.
  • בסנט ג’וזף יש שבעה ביליבלנקטס, ניתן לשימוש רק ברמות נמוכות בחדר האם.
  • בהר הצופים יש טיפול בחדר האם רק במחלקת אפס הפרדה עד שתי מנורות.