גורמים להפרדה
יש סיבות רבות להפרדת אם מתינוק לאחר הלידה, ופעמים רבות הן שרירותיות ולא כתוצאה מצורך רפואי, כך שמקרה מסוים בבית חולים אחד יביא להפרדה, ובבית חולים אחר אותו המקרה לא יביא לשום הפרדה.
חשוב לדעת שבכל הקשור לאפס הפרדה חל שיפור עצום בבתי החולים בשנים האחרונות ויש סיכוי גבוה שלא ינסו להפריד בינכם ובכל זאת, חשוב גם להתכונן למצבים האחרים. הרי אין לך יכולת לדעת מה יהיה מצב העומס בבית החולים, איך יהיה הצוות שיטפל בך או איך הלידה תתפתח ואיך תרגישי בסופה – אם למשל יהיה צורך בניתוח.
כדאי מאוד לבחור בבית החולים שיתאים למצב הרפואי שלך בהיריון ובלידה, למשל: תרופות שאת נוטלת, סכרת, ילדים קודמים שחלו בצהבת, אפידורל ועוד.
בעמוד זה מרוכזים המקרים הרפואיים והלא רפואיים שעלולים להביא להפרדה, תוכלי גם לצפות אונליין בהרצאה שלנו בנושא זה..
חשוב שתגיעי ללידה מוכנה ועם מודעות לכל האפשרויות והתרחישים. זה חשוב עבורך וחשוב מאוד גם לבני או בנות הזוג ולמלווים, כדי שלכולןם יהיו בקנה כל הפתרונות והדרכים היצירתיות להמנע מהפרדה כמעט בכל תרחיש שהוא (למעט מצב חירום רפואי שלא מאפשר זאת).
קיסרי ואפס הפרדה
מחקרים
הזכויות שלכם
גורמים להפרדה
התינוקיה
אפס הפרדה אפשרי ברוב בתי חולים אם יש גורמי סיכון לזיהום.
עדות: עקבי בעצמך אחרי כל המדדים
שיר ועופר גנן סיפרו לנו איך נוצרה הפרדה של 7 שעות בין שיר לבין תינוקם לאחר קיסרי חירום, מכיוון שהנתון של החום של שיר שעבר מחדר ההתאוששות לתינוקיה היה שגוי. בגלל שבתינוקיה חשבו שלשיר היה חום אמהי, השאירו את התינוק בתינוקיה להשגחה בלי להשתמש במחשבון קייזר, ובנוסף היתה המתנה עד שהרופא התפנה לבדוק שוב. שיר: “חשוב מאד להיות בפוקוס על התוצאה! אם לא הייתי זוכרת, הוא היה מקבל אנטיביוטיקה והרופא בכלל לא היה יודע שנפלה טעות.” מרכז הארץ. 10/18.
מהם גורמי הסיכון לזיהום?
חיידק ה-GBS עשוי להימצא במעי הגס. הוא מאותר במשטח הנלקח בשבועות האחרונים להיריון – אך אינו נבדק באופן גורף לכל הנשים.
לרוב אינו גורם מחלה במבוגרים, אך במהלך לידה נרתיקית יילוד עשוי להיחשף אליו, ובמקרים מסוימים עלול להתפתח זיהום בדם.
הזיהום עשוי להופיע ב-24 השעות הראשונות מהלידה, ולעיתים עד שבוע מהלידה. קיימים גם מקרים נדירים של הדבקה מהסביבה עד גיל 3 חודשים.
ירידת מים ממושכת
קרע בשק מי השפיר מביא ליציאת מי השפיר דרך הנרתיק. מרגע זה הרחם חשופה לחדירת מזהמים ולכן משך הזמן מירידת המים ועד הלידה עשוי להוות גורם סיכון לזיהום ביילוד.
קיימת שונות בין בתי החולים במספר השעות שמעליהן התינוק מוגדר כבעל סיכון ולכן יחל טיפול אנטיביוטי לאם, ברובם 18 שעות.
לקריאת נייר העמדה הישראלי בנושא ירידת מים – לחצי כאן.
חום אימהי
עליית חום אצל האם במהלך הלידה או אחריה עלולה להעיד על זיהום, שעשוי לסכן את היילוד.
על פי נהלים בינלאומיים, חום אימהי מוגדר כ: מדידה אחת ≥ 38°C או שתי מדידות בהפרש של שעה ≥ 37.5°C.
בפועל, הגדרת “חום אימהי” משתנה בין בתי החולים בישראל.
חשוב לציין שגם חום גבוה שאינו נובע מזיהום (למשל, עקב שימוש באפידורל) עלול להשפיע על העובר וגם על מהלך הלידה. האם מטופלת במשכך כאבים — לא בדקנו מול בתי החולים האם ניתנת אנטיביוטיקה במקרה זה.
לידה קודמת עם תינוק שחלה ב-GBS.
זיהום מי שפיר (כוריואמניוניטיס)
האבחנה נעשית לרוב כאשר יש חום אימהי מלווה בממצאים בבדיקות דם או בעליית דופק אצל האם.
חשוב לדעת
השימוש במחשבון קייזר מומלץ במצב כזה רק כחלק ממחקר.
בנייר העמדה הישראלי לנאונטולוגיה, זיהום מי שפיר מוזכר כגורם סיכון נוסף — ללא החרגה מיוחדת.
פער זה אינו ברור לנו.
בישראל לרוב הנהלים מחמירים יותר מהמקובל בעולם, לעיתים משום שלא מתעדכנים בהנחיות העולמיות החדשות.
לא התעמקנו כיצד בתי החולים בישראל מיישמים נושא זה בפועל.
הטיפול בך במקרה של GBS/ירידת מים ממושכת או חום אימהי, תהיה שונה אף היא בין בתי החולים
כל בית חולים יפעל אחרת במקרים הבאים:
- ההחלטה האם תינתן לך אנטיביוטיקה במהלך הלידה ומתי.
- אופן הטיפול במידה ולא ידוע האם את נשאית של GBS
- כמות שעות ירידת המים שאחריה תינתן לך אנטיביוטיקה דומה אצל רוב בתי החולים, אך יש חריגים.
חשש לזיהום לאם ולתינוק
ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות זיהום (ספסיס) אצל יילודים לאחר הלידה.
לפי נייר העמדה של האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה ובהתאם לנהלים בינלאומיים, כאשר קיים גורם סיכון אחד או יותר – על הרופא להשתמש במחשבון רפואי ייעודי כדי להחליט על אופן המעקב והטיפול בתינוק לאחר הלידה
שם המחשבון: מחשבון קייזר (Early-Onset Sepsis Calculator).
קישור למחשבון
מטרת המחשבון היא להפחית מקרים של מתן אנטיביוטיקה וביצוע בדיקות מיותרות ליילודים וצמצום הפרדה מהאם.
הנחיות לשימוש במחשבון:
לאחר לחיצה על כפתור החישוב תתקבל התוצאה.
דוגמא לשימוש במחשבון:
התוצאה מוצגת לפי מצבו הפיזי של התינוק, בקישור יש הסבר לכל אחד מהמצבים.
כאשר התוצאה המתאימה היא תקינה (צבע ירוק):
אין צורך בהפרדה, לקיחת דם או בטיפול אנטיביוטי, אלא במעקב אחר התינוק אחת למשמרת.
המעקב מתבצע בחדר האם, ולעיתים בתינוקיה בליווי הורה, בתלות בביה”ח.
אם אינך נייד/ת – ניתן לבקש לבצע את המעקב לידך.
במהלך השנים האחרונות פעלנו מול בתי החולים בישראל, וכיום ברובם זהו הנוהל המקובל. עם זאת, עדיין קיימים בתי חולים שאינם משתמשים במחשבון כלל, או שאינם מיישמים אותו באופן אחיד בקרב כל הרופאים.
במצב כזה ניתן לבקש במפורש לפעול על פי מחשבון קייזר.
למידע על אופן היישום בכל בית חולים ראי בטבלאות ההשוואה.
כאשר התוצאה המתאימה היא צהובה:
ההמלצה היא לבצע בדיקות דם לתינוק לזיהוי זיהום ולבדוק את המדדים כל 4 שעות.
במצב זה בהרבה בתי חולים תגרם הפרדה ממך לצורך ביצוע בדיקות הדם, דברי עם הצוות כדי לנסות להמנע מכך, ע”י שינוע שלך לפגייה / תינוקיה (ניתן לעשות זאת עם כסא גלגלים גם כשהרגליים שלך רדומות).
לאחר סיום הבדיקות, תוכלי לשהות עם תינוקך בחדרך, ולהגיע לתינוקיה או שיבואו אליך למעקב המדדים כל 4 שעות.
כאשר התוצאה המתאימה היא אדומה:
במצב שלתינוק שלך יש גם תסמינים פיזיים לזיהום, ההמלצה היא העברה לפגייה להשגחה ומתן אנטיביוטיקה, בישראל זה מבוצע למשך יממה.
בהמשך, ברוב המקרים התינוק יכול לשהות עם ההורה, ולהגיע עם מלווה לבדיקות ולהמשך מתן אנטיביוטיקה לפי הצורך.
שימי לב: לא אספנו מידע מפורט ועדכני לכל בתי החולים לגבי ההתנהלות במקרה כזה.
לא בנוסף, בדקנו לעומק את הנהלים בעולם לגבי האפשרות להשאיר תינוק בתוצאה “אדומה” בחדר ההורה, עם הגעה רק לבדיקות בפגייה (בעולם כמעט ואין תינוקיות).
זכרי שאם תינוקך ייאלץ לשהות בתינוקיה/פגייה – קיימת זכות מלאה למלווה צמוד בכל עת. מידע נוסף נמצא כאן.
ההגדרה שלנו למצב האופטימלי
בבואנו להשוות בין בתי החולים השונים, הסתמכנו על מחשבון הקייזר. בית חולים שהוגדר בעיננו כפועל בצורה הכי טובה הוא בית החולים שמשתמש במחשבון קייזר, או שמבצע את תרבית הדם ומתן האנטיביוטיקה עם קריטריונים זהים לחישוב במחשבון קייזר, ושלא מפריד אם מתינוקה אלא אם כן מדדי התינוק לא תקינים.
