כמו שכתבנו, שהחל משנת 2018 חל שיפור מדהים בתחום ויש יותר ויותר עדויות על מילדות שמשהות את חבל הטבור, ואף על בתי החולים שזה הנוהל הרשמי שלהם.

במשך שנים רבות הפרקטיקה של החיתוך נבעה מתוך אמונה שההשהיה גורמת לבעיות שונות כגון – דימום מוגבר לאמא, עודף כדוריות דם אדומות (פוליציטמיה), נשימה מהירה מדי וצהבת ברמה של טיפול באור.

כל זאת בנוסף לגישה הכללית של עשייה בלידה וייעול וזירוז הלידה והיולדת – הגישה ש”צריך” ליילד את היולדת, ו”צריך ליילד” את השיליה “ולרוב צריך להתערב” ולבצע ולא להמתין ולתת לתהליך הטבעי להתרחש, גישה שנובעת כמובן גם מהעומס על המערכת, ממחסור בחדרי לידה פנויים ובתקנים למיילדות.

עד היום, כל המחקרים שללו את הסיכון לבעיות השונות שהוזכרו, פרט לנושא הצהבת – אף שבמספר מחקרים קטנים כל אחד על כמה עשרות תינוקות לא נמצא קשר בין השהית חבל טבור לטיפול באור, בסקירת מחקרים גדולה על אלפי תינוקות כן נמצא קשר כזה, ובכל זאת ההמלצה הרווחת היא להשהות את חיתוך חבל הטבור הן משום שמשקלם של היתרונות שבכך גובר על הסיכון לחלות בצהבת שנדרשת לטיפול באור והן משום שכיום בצהבת ניתן לטפל, ואין לה השלכות עתידיות.