התינוקיה

הרגע לו חיכית, ייחלת, התכוננת והתרגשת ממנו כל כך, קרב מאוד או שכבר הגיע- התינוק שלך נולד! עד לפני מספר רגעים הוא היה מוגן בתוך הרחם, ועכשיו הגיח לעולם הגדול.

הסטנדרט בבתי החולים בישראל הוא שכמה זמן לאחר הלידה תינוקך יעבור לתינוקיה בלעדיך. למה? אנחנו לא באמת יודעות.

אנחנו יודעות שיש אפשרות שזה לא יטיב איתך, יש הרבה מחקרים ועדויות שמראים שההפרדה הזו לא משפרת את המנוחה, את ההחלמה ואת ההרגשה של האמהות. היא גם עלולה להשפיע על ההנקה והרגשת הביטחון שלך כאמא. ממש כך.

ואנחנו יודעות שהשהות בתינוקיה לא תועיל לתינוקך, מחקרים ועדויות מראים שעלולות להיות השפעות לא טובות על המדדים ויכולת ההנקה של התינוקות שנשארים ללא מבוגר צמוד אליהם עם אחות אחת על יותר מעשרה תינוקות.

אנחנו גם יודעות שזה לא טוב למערכת, כי רוב בתי החולים במערב עברו לעבוד בשיטת אפס הפרדה בעיקר משיקולי בריאות הציבור שמשליכה על הכלכלה. בישראל המערכת נמצאת עדיין בתהליך של שינוי.

יש לך אפשרות להשפיע ולהביא לשינוי, להפעיל לחץ גם מצידך על משרד הבריאות ובתי החולים לשפר את המצב בתינוקיות ע”י הוספת כח אדם. קראי על כך בהמשך, בנתיים, עד שהמערכת לא תשתנה, זה התפקיד שלנו ללמוד ולהבין הכל. בשבילנו ובשביל התינוקות שלנו.

קיסרי ואפס הפרדה

מחקרים

הזכויות שלכם

גורמים להפרדה

התינוקיה

שיחה עם אחות:

“אני כבר 8 שנים אחות תינוקיה, ותמיד חשבתי שיש 2 סוגי תינוקות – אלה שלא יורדים מאימא ובוכים אם הם לא עליה, ואלה שפשוט ישנים כל הזמן ומאוד קשה להתנהל איתם ביומיים הראשונים, צריך לנסות להעיר אותם כל הזמן לאכול. כך ראיתי את החלוקה במשך כל השנים ברוב הגדול של המקרים. לא חשבתי שזה מוזר.

כאימא, הילדים שלי היו אצלי, גם בלילה הראשון. אבל רק בלידה האחרונה, שהייתה לאחרונה, אחרי שקראתי את הסיפורים בדף שלכם פתאום ירד לי האסימון!

התינוקות שסיווגתי והכרתי כך הם אלו שהופרדו מאימא שלהם!!

זה כל כך עצוב ונכון! וכל מילה נכונה. ובגלל זה התינוקות שלי לא היו כך!

את התינוקות ה”נורמליים” האחרים לא הכרתי כי הם היו בביות מלא…ולא אצלנו בתינוקיה. תודה לאל שהאינטואיציות שלי וחוסר הרצון שלי לתת למישהו אחר, אפילו מהצוות שלי, לטפל בתינוקות שלי, גרמו לי להיות צמודה אליהם. זה מנע מאתנו את הקשיים הללו. האימהות לא מבינות את זה! כמה עוול נעשה לתינוק כשהוא לא עם אימא ולא משנה כמה התינוקיה מוצלחת”.

צוות אפס הפרדה: הרבה אימהות לא מסכימות אתנו בנקודה הזו, הן לא מסכימות שיש השפעה כזו על התינוק שלהן

אחות: “לא! זה לא נכון! הן לא בתינוקיה… הן לא רואות את הבכי בלילה שלצערי הוא בלתי נמנע גם בתינוקיה המהממת והבאמת טובה שלנו. המנוחה תגיע רק כשהתינוק יהיה צמוד אל אימא”. הפוסט.

.

מיילדת מספרת:

“כמה מילים מהלב לגבי מחלקת ילודים (תינוקיה):
מאוד חשוב שתדענה – התינוקות במחלקה לא רק שוכבים וישנים.
הם גם בוכים. הרבה. לא משנה כמה אחיות עובדות במחלקה בכל רגע נתון אין סיכוי להרים את כל התינוקות הבוכים (למרות שיש רצון כזה – מניסיון).

שעות ההאכלה הן קבועות (בלי קשר למתי התינוקות נולדו – יש שעות האכלה קבועות במחלקה) ומחליפים לכולם טיטול באותן שעות ללא קשר לעשיית הצרכים (לא באמת ניתן לאתר תינוק שעשה את צרכיו מבין עשרות התינוקות השוכבים בעריסותיהם).

בתור אישה לאישה, אמא לאמא – אני ממש ממליצה לכן, תבחרו בביות מלא. תבחרו באפס הפרדה. התינוק זקוק לכן יותר מכל דבר אחר.”
11/7

אחות נסערת שיתפה אותנו:

“אצלנו יש בתינוקייה אחיות מנוסות ומסורות, רק אחיות כאלה מסוגלות לשרוד את הבכי והמראה של תינוק בלי אמא.

תפקידנו לטפל כל הלילה בארבעים תינוקות שרק נולדו מהרחם החמים, הרגוע, העוטף והחשוך…
וכל מה שהם מקבלים זה שהייה בחדר מלא צרחות, אור פלורוסנט 24 שעות, וטיפול בסרט נע. אנחנו רוחצות ומחתלות ( גם מעירות אותם באמצע השינה שלהם אם הבאתם אותם ישנים…) נותנות כמה סיסי תמ”ל ואולי מספיקות גם להרים רגע לגרפס.

כולםן צריכים להבין שפרידה מאמא: “רק למקלחת” ו”רק לבדיקת רופא” ו”רק עד שאתאושש מהלידה” = לתינוק שעובר בדיקות, רחצה וטיפולים לגמרי לבד עם אחות ממהרת בסרט נע שאחר כך צורח עד כלות כוחותיו ומגיע לאמא רדום ומיואש….

אם היו שומעים צרחות כמו מהתינוקייה במחלקה אחרת מח’ ילדים או מח’ פנימית, היו מתלוננים למוסדות ומרימים את המקום באויר, אבל אצל תינוקות זה טבעי? ממש לא.

בטח שלא טבעי להם שמשאירים אותם מ22.00 עד 05.00 בבוקר בלי אמא , שבע שעות ארוכות ומייאשות.

גם האחיות הטובות ביותר, ויש לנו כאלה! לא יכולות לתת מענה כמו אמא, אפילו אם האכילו בתמ”ל והוא לא רעב הוא חייב, מוכרח את אמא שלו, לפעמים סתם בלי שום סיבה, ולפעמים כי הוא בוכה ובצדק כי כשעושים לו בדיקות כואבות (כן הם חשים כאב כמונו) ואפילו מקלחת בברז הוא זקוק נואשות למישהו אוהב מנחם ושומר לידו.”
1/16

קראי כאן דיון מעניין עם אחות תינוקיה.

סקר האחיות הבכירות

בחודש מאי 21 הובא לידיעתנו מכתב שנשלח למשרד הבריאות ע”י הפורום הארצי למתאמות הנקה בבתי החולים, בו נחשפנו לסקר שהפורום ביצע בקרב אחראיות מחלקה או אחיות ותיקות בתפקידים בכירים ביותר באגף אם ילוד מ-22 בתי חולים (כמעט כל בתי החולים בארץ).

עדויות האחיות הבכירות:

“בזמן ששאר הארצות OECD מתקדמות לBaby friendly hospitals לצערי במדינת ישראל עדיין מקובל להפריד בין האמהות לתינוקות.
כתוצאה מכך הילודים סובלים מעליה בצהבת, ירידה במשקל, היפותרמיה והיפוגליקמיה עקב בכי ורעב . התוצאה של רמות גבוהות של הורמוני הסטרס בימים הראשונים לאחר לידה אי אפשר לכמת אבל ברור לכולם שהם הרסניים.
אימהות מסתכנות בגודש ודלקות בשד, כישלון בניהול ההנקה עקב העדפת בקבוק וחוזר תמיכה ההנקה מצד אנשי הצוות של תינוקיה שמעדיפים לתת בקבוק ופחות לקרוא לאמהות.
ההתנהלות הזאת גוררת השלכות שליליות ארוכות טווח לבריאות הציבור הן בהיבט הגופני והן הנפשי”

“תינוקות רבים מקבלים תמ’ל בכמויות גדולות בכדי להרגיע/להרדים אותם, רבים בוכים ונכנסים למצב של shutdown. בנוסף התינוקיה מוארת 24/7, רועשת, וגורמת לסטרס הן בקרב התינוקות והן בקרב אנשי הצוות. צריך לעודד את האמהות לשהות עם התינוקות גם ובמיוחד במהלך הלילה – תינוקות עירניים ומעוניינים לינוק בעיקר בשעות הלילה בימים הראשונים לאחר הלידה. הסברה ותאום ציפיות זה כל מה שנדרש”

“אני רואה תינוקות צרודים מרוב בכי, תינוקות עם כוויה בפנים מזה ששכבו מלא זמן בפליטה של עצמם, תינוקות בבגדים רטובים, תינוקות שהאכילו אותם המון כדי שישתקו וירדמו עמוק, תינוקות ב shut down”

“כשיש עומס אין מענה ראוי לכל תינוק ותינוק. לצערי לפעמים מאכילים תינוקות אפילו בזמן היותם שוכבים בעריסה ולא על הידיים (ברירת מחדל של האחות – אחד על היד ואחד בשכיבה כי הוא כבר רעב וצורח)”

“מה שהולך בתינוקיות בארץ הקודש זו פשוט התעללות בחסר ישע!!!”

“תינוקות בוכים, אחיות מתקשרות לאימהות אחרי הרבה זמן של בכי, לא תמיד מביאות את התינוקות לאמא, מאכילות לפעמים תמל ללא בקשה של אמא, עומס עבודה.”

טריגר – עדויות קשות לשמיעה וקריאה

עדויות של אחיות תינוקיה מתוך הפייסבוק

“תינוקות יקרים, אם רק הייתם יכולים לדבר אולי משהו היה משתנה, כי אנחנו מדברות ואין מי ששומע. אנחנו מתרוצצות שעות על הרגליים, בלי לנשום כדי להספיק להגיע לכולכם. והצרחות מסביב… הבכי קורע הלב מהדהד באוזניים… גם כשאנחנו כבר בבית…

‘זה בסדר’ אומרים לנו, ‘האימהות צריכות לנוח ואתן תטפלו בתינוקות. יש מספיק צוות’. תינוקות יקרים, אם רק הייתם יכולים לדבר – הבכי הכואב שלכם בשעות היום ובעיקר בלילה, מחכים שנסיים לשקול לרחוץ ולטפל בכולכם – היה מזעזע מישהו.

איפה יש מטופל שסובל כל כך? בוכה לפעמים 10 דקות רצוף, לפעמים שעה… לפעמים פשוט נרדם בייאוש כי אף אחד לא שמע אותו… או יותר נכון, שמע ועוד איך שומעת, אבל לא יכולה לעשות עם זה משהו… בתינוקיה אין מי שינחם אתכם, ירים, ירגיע, יחבק עכשיו. דמיינו לעצמכם יולדת צועקת בוכה מתחננת לעזרה אפילו 5 דקות ואף אחד לא יכול לעזור לה?? מזמן היו מרימים את העולם על טיל… זה היה נכתב בכל מקום, רץ ברשת. והתינוקות שרק נולדו? אין להם יכולת לדבר… אולי אם מישהו היה שומע הייתם מפסיקים לסבול שעות בתינוקיה.

נכון, לא כולם בוכים וצורחים כל הזמן, לא תמיד וגם לא כל משמרת, אבל מספיק בשביל לקרוא לזה סבל ומספיק בשביל הפתרון הכל כך פשוט שכל תינוק יהיה כמה שיותר עם אימא שלו, לאפשר למלווה להיות עם האמא כמה שיותר ולדאוג לעוד איש צוות או שניים לטיפול בתינוקות שבמחלקה.

תינוקות קטנים שלי, אם רק הייתם יכולים לדבר, הייתם מספרים ששכנכם לעריסה נחנק והכחיל ומזל שראו אותו ברגע האחרון. אם היה שוהה עם הוריו לא היה מגיע למצב הזה.
הייתם מספרים על השכן שעבר לפגיה וטיפול נמרץ רגע לפני הסוף…. כי במקרה עברה לידו אחות. אבל באמת במקרה.

ניסים, תאמינו לי ניסים, טוב שיש ניסים. אז לקרוע את עצמי בעבודה אני מוכנה, לשמוע אתכם סובלים אני לא רוצה אבל גם מוכנה, אבל לדעת שאחד מכם יינזק באמת, לתמיד… אני לא מוכנה.
אני לא רוצה שיהיה לי חלק בזה. גם את זה אמרנו – אבל לא קרה כלום. התשובה הרשמית: “תינוקות מקומם בתינוקיה, האימהות צריכות לנוח ויש מספיק צוות.”

תינוקות יפים שלי, יקרים לליבי, אם רק הייתם מדברים. לכם היה יותר טוב. וגם לנו, האחיות. התסכול עמוק הכאב בחזה והדם עלה למוח. למה דבר כה טבעי ופשוט להבנה רחוק כל כך מהמציאות היום??
אם רק הייתה לכם יכולת לדבר הייתם אומרים, “אני רוצה את אימא שלי, רק הגעתי לעולם הזה, ואני רוצה שמישהו יטפל בי וגם בה וננוח ביחד”.

בתינוקיה אין מספיק צוות, אין. אין. אין“.
האחות שכתבה את המילים האלה, עזבה את התינוקייה ועברה לעבודה במחלקת אפס הפרדה.

ב-28/5/21 פורסמה במאקו כתבת תחקיר על התינוקיות בישראל, הכתבה שותפה בעשרות קבוצות אמהות והורים ברחבי הפייסבוק. אחיות בודדות העיזו להגיב ולשתף את החוויה שלהן. להלן העדויות שלהן, והקישור לתגובה שלהן (ייתכן שמי שלא חברה בקבוצה הזו לא תוכל לפתוח את הלינק לתגובה).

“אני עובדת בתינוקייה. לצערי זה באמת קשה להגיע לכולם . והורים שמשאירים את התינוקות מעוניינים שיגשו אליהם למלא את צרכיהם במיידי- ובצדק, זה הילד שלהם. לא כל אמא פיזית יכולה להיות 100% אחרי לידה .יש הרבה סיבות שיכולות להיות מוצדקות.

העיקר לצערי- כמו שכתבו לפניי- הוא בתקינה. אין תקנים! אין כוח אדם. אני לבד יכולה להיות אחראית במשמרת על 25 תינוקות! אז במהלך היום אימהות באות כשמתקשרים ולוקחות .. יש כאלו שלא מסוגלות כי חשות ברע ואז צריך לטפל בהם בתינוקייה… אבל בלילות לרוב התינוקות אצלנו כל הלילה וזה קשה. קשה פיזית וקשה לשמוע אותם בוכים כשאת מטפלת באחר באותו רגע.
צריך כוח אדם!!!!! נקודה! אבל המדינה חוסכת…הידיים שלנו קשורות”. תגובה בעמוד שלנו

“אני אחות במחלקת ילודים, הלוואי והיה 5 אחיות על 50 תינוקות, זאת פנטזיה שאין לתאר, ישנם בין 30 ל35 תינוקות על 2 אחיות, לפעמיים יש אחות אחת על 20 ילודים במקרה הטוב. יש אחות אחת שמקבלת לערך 10 תינוקות. יש אחות שנמצאת בטיפול בילדים שזקוקים לטיפול מורכב יותר. לכן קשה לגשת לכל ילוד או ילודה כי בזמן טיפול בילוד אחד לא ניתן לטפל בילוד/ה אחר אנחנו משתדלות מאד לעשות כמיטב יכולתנו אך לפעמיים זה לא ניתן .משתדלות לתת מענה לכל צריכים של הילודים”. תגובה בקבוצה מאמילנד הקבוצה הרשמית

“נתחיל בזה שאף אחות תינוקיה לא תשאיר את התינוק הפרטי שלה בתינוקיה ולא בגלל שהיא לא סומכת על החברות שלה אלא בגלל שהיא מכירה את הצרכים של התינוקות. תינוקיה היא מקום לילודים שזקוקים לטיפול רפואי ולא בייביסיטר”. תגובה בעמוד שלנו

תשובות האחיות על הסקר שלנו

ב-2/20 פרסמנו סקר אנונימי לגבי המצב בתינוקיה.להלן תגובות האחיות בסקר.

“בלילה יש 2 אחיות+ כוח עזר ולפעמים לפעמים 3 אחיות. ויש כמה תינוקות שיש במחלקה.. לפעמים 20, לפעמים 40.. הכמות אחיות בלילה לא משתנה בהתאם לכמות התינוקות.. גם אם יש חמישים אנחנו עדיין 3 אחיות מקסימום.” סקר התינוקיה , ברזילי, 2/20

“מספר רב של תינוקות (16,17…) עליהם מופקדת אחות אחת. הטיפול כולל האכלות, ביצוע בדיקות הכרחיות, טיפול בסיסי וכו’.
מיותר לציין שאף אחות, מיומנת ורגישה ככל שתהיה לא תהיה מסוגלת לספק מענה לכל אותם תינוקות בתנאים האלה. התוצאה הייתה קונצרט של צרחות אומללות וטיפול לא איכותי ולא בטיחותי.
בפעם אחרת החדר בתינוקיה היה כל כך עמוס, שהיה צורך להוציא עריסות כדי להצליח ולעבור. בצוות אמרנו אחת לשניה שאם חלילה אחד התינוקות משתנק, שום סיכוי שנספיק להגיע אליו תוך רגעים ספורים כנדרש מרוב צפיפות.” סקר התינוקיה, הר הצופים, 2/20

“בתור אחות, אני לפעמים נכנסת לחדר של אחות אחרת ואני רק רוצה לברוח משם. היא מנסה במהירות לשקול ולהלביש תינוק, שכנראה יצטרך גם לאכול אבל בו זמנית יש 2 תינוקות שבוכים. הם יכולים לבכות בגלל חיתול מלא או כי יש להם גרפס אבל אם האחות כרגע האכילה אותם, היא יודעת שהם לא בוכים בגלל רעב ולכן צריך לעשות תעדוף יאפשר לחכות איתו.
מוצצים הם ברכה משמיים כי הם משתיקים את הבכי מחריש האוזניים. התחושה האישית שלי היא לפעמים יאוש.” סקר התינוקיה, איכילוב, 2/20

בתור סטודנטית לסיעוד עשיתי התנסות בתינוקיה של אסף הרופא, המצב הוא שיש שם אחות אחת על 16 תינוקות והבכי היה פשוט בלתי נתפס.
אני כאמא צעירה נחרדתי מהמצב והתקשרתי לכל האמהות של התינוקות עליהם הייתי מופקדת ואמרתי להן שהתינוק שלהן בוכה, רובן הגיעו די מהר ולקחו את התינוקות אליהן וחלקן ביקשו לנוח או ללכת לקניון ושאני אתן בקבוק ולא נורא אם התינוק יבכה קצת.
מה שהכי שבר אותי שם והביא אותי לדמעות אמיתיות היה סטאז׳ר שדקר תינוק שנולד לפני פחות משעה חמש פעמים (!!!!!) עד שהצליח למצוא וריד וכשניסיתי להרגיע את התינוק המסכן הוא כעס עלי ואמר שאני מפריעה.
רק רוצה לציין שהאחיות באמת מנסות לתת מענה לתינוקות אבל פשוט לא מספיקות, בין האכלה להחלפה לדיווח במחשב לא נשארת להן דקה לשבת.

ככשאלתי את האחות האחראית איך היא מתמודדת עם הבכי הבלתי פוסק היא ענתה לי שהיא אוהבת לשמוע בכי וכששאלתי בזעזוע איך יתכן היא ענתה שככה היא יודעת שהם חיים.” סקר התינוקיה, אסף הרופא, 2019

“אני אחות לשעבר במחלקת יולדות ויילודים בבלינסון, בלילות הייתי עם היילודים בתינוקייה.
יש לילות בהם המצב הזוי, אחות אחת בתינוקייה בתוספת של כח עזר. יש לילות מטורפים של כ-30 תינוקות ורק שני אנשי צוות… צריך להאכיל את כולם ולטפל בכולם.
יש תינוקות שגם צריכים בדיקות ומעקבים מיוחדים…
כן, יש ילדים שבוכים מלא זמן עד ניגשים אליהם.
לפעמים מרחמים על התינוק הייתי מתקשרת לאמא להגיד לה בואי לקחת אותו…
היו הורים שביקשו הדרכות ועזרה בהנקה ולא יכולתי לעזור להם כי אני צריכה להגיע לכל התינוקות… המצב חייב שינוי.
מאכילים את התינוקות בשכיבה לפעמים כי אין זמן.” סקר התינוקיה, בלינסון 2019

“הבכי בלילות הוא דבר שגורם לך לסטרס תמידי…
חוזרים הביתה ושומעים אותם עדיין בוכים (כמו במסיבה שיש חשיפה לרעש חזק).
כאחות במשמרת לילה אני צריכה להספיק להחליף לכולם, לשקול ולרחוץ, להאכיל ותוך כדי תינוקות פולטים או מגיעים מחדר לידה זקוקים לסיוע רפואי.
אמהות מסתחררות ומתעלפות כי רצו לראות את התינוק מוקדם מדי. עזרה בהנקה אם אתה מגיע לזה… ושלא נדבר על זיהוי ידונים ואין מאבטח בלילה כך שאת גם צריכה להסתכל כל הזמן במסך ולעתים לריב עם משפחות שרוצים להכנס… כל זה בלי לאכול לשתות ועם עייפות של משמרת לילה.
האם זה אנושי ?” סקר התינוקיה, אסף הרופא, 2/2020

“לילות הן הסיוט הכי גדול שלנו כי אין הנהלה שרואה מה קורה באמת. אחות אחת על 12 תינוקות שעומדים פיזית בחדר ועוד 12 שמפוזרים במחלקה. כל תינוק מתעורר 3 פעמים בלילה להאכלה.” סקר התינוקיה, איכילוב, 2/20

עדויות מכתבה בווינט - אחיות בתינוקיה מספרות